אנחנו בפרק השמיני והאחרון של המחקר בו נלמד כתוצאה מהניסיון המצטבר לאורך שנים של 30 היזמים והסטארטאפיסטים מתוך ה-50 שראיינתי. פרק זה מורכב בין שישה לשמונה חלקים, מאחר והצטבר מאגר גדול של פרטים ונתונים, וחשוב לי לנתח את התופעות המעניינות והמרתקות וזהו בעצם הדובדבן שבקצפת (אם אפשר עם כמה שפחות קלוריות) שאליו אני שואפת.

ניהול הוא עולם ומלואו שאולי יודעים היכן וכיצד מתחילים ל"נהל" ולתפעל את המפלצת הזו ולעולם לא יודעים כיצד זה יתפתח, יוביל כי ניהול זה משהו אינסופי ומלא הפתעות בלצ"מיות לטובה ולפחות. במסגרת המחקר הניהול כלל תשעה פרמטרים שהוצגו ע"י המרואיינים כמו – הגדרת חזון–"שרשרת ערכים"–שיטות ניהול, בדיקת שותפים מייסדים ושותפי עשייה (שכירים, פרילנסים), קבלת החלטות, ניהול רזה, להיוועץ עם מומחים, למידה עקבית ויצירתיות, התנהגות ראויה כלפי מקבלי השירות, בקרת הרלוונטיות לצורכי המאה ה–21, נחישות ואמונה ושיווק מותאם תרבות.

 

100% חשיבה, התנהלות והתנהגות ניהולית –

החלוקה היא למעשה חלוקה מלאכותית, מאחר וכל אחד מהמניעים מהווה נגזרת ומשלים של האחד את השני.

 

73% בחינת קבלת ההחלטות הניהוליות – 

אחד המאפיינים הבולטים בקרב הסטארטאפיסטים והיזמים בתהליך קבלת החלטות הנו תחושה של תמונה כאוטית בבסיסה, מעצם הפיתוח, הניסוי והטעייה האינסופית של מסלול יזמות קלאסי. כל אחד חושב ושואל שאלות שונות וברמות שונות. עלינו לבדוק עם עצמנו, האם אנו שואלים שאלות מפוזרות ומפזרות, או שאלות ממוקדות מטרה. זאת, בתנאי שהצלחנו להגדיר את המטרה המדויקת.

כדי לשאול את השאלות הנכונות, עלינו להשקיע אנרגיות רבות בחשיבה, ומה שאני עדה, שפחות ופחות אנשים חושבים כי הם כנועים לטכנולוגיה שתחשוב במקומם. לא פלא, שטכנולוגיית AI מתפתחת כל כך מהר, מחלחלת לתחומי החיים השונים שלנו וכבר בדרך מקבלת את ההחלטות בשבילנו ואף במקומנו במכוון או שלא במכוון מצדנו.

לפיכך, כדי שלא נאבד את אישיותנו ונהפוך לצילה ולכלי ניצול של טכנולוגיית AI, כדאי מאוד שנחזיר את השליטה שלנו לחשיבה עצמאית, בין היתר בזכות הידיעה לדעת לשאול, להקשיב, לשתוק ולהבין שלא תמיד יש לנו את התשובות כפי שאבא שלי ז"ל לימד אותי ש…

ומסתבר שמקורו מהקבלה 

 

וכפי שאבא שלי ז"ל לימד אותי

 

ופרופ' פיטר דרוקר, המומחה לניהול, שזכור לנו מפוסטים קודמים שהצגתי במסגרת המחקר

 

20% בחירת השותפים המייסדים ושותפי העשייה –     

עקרונית, סטארטאפיסט שרוצה לבחור את שותפיו לייסוד הסטארטאפ, זו החלטה קריטית ביותר, כי להזכירכם, המשקיעים בוחנים את חוזקות הצוות ביחס לחוזק הרעיון, כי הם רוצים להיות בטוחים שהמייסדים ידעו להתמודד עם מצבי לחץ, מצבים בלתי צפויים, שיהיו בוגרים וידעו לקחת אחריות. ועוד פעם, אינכם יכולים להתחמק משני הפוטסים תמימות ושותפות 1 ו–2.

 

10% למידה עקבית ויצירתיות –   

אחד המאפיינים יזמים אמיתיים שהיזמות בחרה בהם, שהיא מושרשת עמוק עמוק בתוך ה-DNA שלהם הוא הסקרנות ומכאן הלמידה האינסופית. תוסיפו עוד ענווה, עקביות והתמקדות במטרה ואתם כבר בדרך הנכונה.

 

7% הגדרת חזון–"שרשרת ערכים"-שיטות ניהול –  

האמת, שממש הופתעתי שכל כך מעט הקדישו זמן חשיבה ואנרגיה להגדרת החזון, "שרשרת הערכים" המשותפים למייסדים ושיטות ניהול באופן מודע ובהיר. זה הבסיס לגיבוש המטרה בשילוב פילוסופיית חיים אישית, מקצועית ועסקית. הסטארטאפ הינו ראי התרבות הערכית של המייסדים, שמהווה את בסיס התרבות הארגונית בהקמתו, בפיתוחו ובהתפתחותו לידי חברה מבוססת וצומחת או להתרסקותו.

 

7% התנהגות ראוייה כלפי היוזרים מקבלי השירות –     

האם שירות ראוי, לא אמור להיות ברמה של מובן מאליו ? מה זה אומר עלינו ? ממש אין צורך להוסיף דבר. השתיקה יפה לחשיבה.

 

3% אפיון קהל היעד –    

מה זה אומר עלינו, שרק מרואיין אחד הזכיר את חשיבות הגדרת קהל היעד בטרם משקיעים את הנשמה ? לצערי הרב זה כל כך מאפיין את היזמים התמימים שקופצים לבריכה עם המים הקרים במקרה הטוב. הרי בדיוק בגלל זה פותחה שיטת ה-Lean startup שבאה ואומרת – קודם לזהות ולבדוק את הצורך האמיתי של היוזרים בטרם מתחילים לפתח ובהמשך תוך כדי תנועה ובהתאם יתנהגו ב"פוזיטיזם" (שינויי כיוון בהתאם לצורך האמיתי ביותר של היוזרים). עדיין ישנם יזמים וסטארטאפים שמקימים חברות על בסיס השערות והנחות יסוד שאינן מבוססות דיין וחבל, כי הכתובת על הקיר. התנאי שיציל אותן הוא שינהלו את פיתוח הרעיון על בסיס שיטת Lean startup עד שידייקו את הצורך האמיתי של היוזרים ואת הפיתרון שבאמצעותו יגבשו את הצעת הערך למענם ולא כפי שהם חושבים עבור היוזרים.

 

3% ניהול רזה – 

מה, רק סטראטאפיסט אחד יודע מה זה ניהול רזה ה–Lean Management ? בתהליכי ליווי הסטראטאפים שאני מעורבת בהם, אני רואה שהם בוגרים ואחראיים יותר, שהם שקולים יותר בהוצאות הכספיות. יחד עם זאת, לצערי הרב, יזמים (אחרים) לוקחים הלוואות ו/או מצרפים משקיעים ומפזרים את הכספים בנראות פיזית, שכירת משרדים על כל המשתמע ותוך זמן קצר, לא נשאר כסף להמשך פיתוח ושיווק. ומה קורה אז … משבר, עוד השקעה = פחות אחוזים עד כדי חיסול המניות של המייסד/ים נאלצים לעבוד כשכירים. אני חושבת שזהו אחד הסיוטים של סטארטאפיסטים. לכן, חשוב מאוד לפקוח את העיניים בכל הקשור לכספים.

פילוסופיית החיים שלי בכל תחום מכוונת עיקרון פארטו בו אני כל הזמן חושבת כיצד אני מייעלת את צעדיי ושואפת להגיע למטרה של השקעה 20% תשומות (גודל השימוש במשאבים) ולייצר רווח של 80% תשואות (עליית ערך).

 

תוכלו לחסוך בעיקר משאבי זמן וכסף ותרגישו הרבה יעילים ופרודוקטיביים. מאחר ואנו עוסקים ש"ניהול רזה" – זה אומר לחשוב, ללמוד ולתכנן כיצד בפחות אנו משיגים יותר

 

3% להתייעץ עם מומחים –    

פרופ' כהנמן, זוכה פרס נובל לכלכלה על תיאוריית קבלת החלטות ב-2002 טען כי "מקבלי ההחלטות לא אוהבים מומחים".  "בני- האדם תמיד שונאים יותר להפסיד ולוותר על מה שכבר יש להם, הרבה יותר משהם מעריכים את הסיכוי לרווח שגלום בעניין. ערכו של דבר, שכבר נמצא ברשותם יקר בעיניהם מעבר למידת ההיגיון, בהשוואה לדבר שאיננו ברשותם". לצערי הרב זה לא השתנה הרבה אם בכלל. זה אומר שאנשים פחות רוצים לקחת סיכון וזו בדיוק המלכודת שהמאה ה-21 טומנת לאנושות בעולם העבודה החדש, לאותם אנשים שלא מבינים כי כל אחד נדרש מאתנו להמציא את עצמנו מחדש כל שנתיים שלוש. ומה זה להמציא אם לא ליזום, בין אם אנחנו שכירים, שבזכות כך נגדיל את ההסתברות להצלחה החברה, להישארותנו ולהתפתחותנו האישית באותה חברה, או כפרילנסים מומחי נישה ייחודית שמעניקים שירות למספר חברות במקביל, או שנקים סטראטאפים. מה שברור, שלא רק שאיננו יכולים לסמוך על החברה, על המדינה, אלא אך ורק על עצמנו.

אבות, א פסוק יג

זה אומר להיות עניו, לשתוק ולהקשיב. דווקא המרואיין שטען זאת, הוא מבין הצעירים שראיינתי ובמקרה גם ללא ניסיון בהקמת סטארטאפים וזאת יאמר לזכותו, כי הבין שהטעות שהצוות עשה טעות של תמימות שחשב שהוא יודע הכל, רק בגלל ובזכות ידע מקצועי בתחום נישתי מסוים. זה ממש לא מספיק ולכן הסטארטאפ נסגר למרות שהיה להם כבר פרוטוטייפ בשטח.

 

3% בקרת הרלוונטיות לצורכי המאה ה–21 –    

היום, כשהמידע כל כך נגיש לנו, אז מאוד קל לעקוב אחר המגמות בעולם. העולם היום קטן, כי מה שקורה במקום אחד, גם אם הוא רחוק, משפיע עלינו בצורה עקיפה וישירה, במוקדם או במאוחר. כל יום עלינו לראות מהם הפיתוחים בתחום שלנו בכלל, שמן הסתם, הוא תחום מקיף, שיש לו מלא תתי-תחומים שמתפתחים ובתחומים אחרים, שלכאורה אינם קשורים אלינו. זו הטעות, כי היום הכל קשור בהכל, כפי שתנודתיות קיצונית של האקלים בעולם משפיעה על ירידה בכמות הדבורים ובכמות הדבש. זו השפעה כלכלית, כמו לדוגמה של שרשרת תופעות אקלימיות, שראינו בחודש האחרון, ששכונה שלמה נשרפה בקליפורניה בשל גל השריפות ובגלל האקלים הקיצוני, שנובע בגלל הרס על ידי האנושות. הנה

לכאורה, נשאל מה קשור אלינו, אז זהו בדיוק העניין, שזה קשור אלינו מאוד ומשפיע, אם לא ישירות, אז בעקיפין. במוקדםאו במאוחר, נרגיש את ההשפעה.

יחד עם זאת, מאחר ו…

 

אולי יעלה לנו רעיון בעל ערך שיוכל לעזור, או ללמוד משהו בתחום, או להצטרף לצוות חוקרים, או לסטארטאפ בתחום. לזה דרך אני קוראת

 

 

3% נחישות ואמונה –   

זה כל כך אובייס, כי ללא נחישות ואמונה עמוקה בעצמנו ואמונה ברעיון, בשילוב בחינת הרלוונטיות שלו למאה ה-21 (זוכרים ?…) , פשוט נגיע לשום מקום.

יחד עם זאת, בוא נעצור לרגע ונשאל – כמה אנו מאמינים ונחושים בעצמנו וברעיון מ-1 יד 10 ?. לפי הנתונים הסטטיסטיים הנמוכים, נראה לי שהיתה יותר אמונה תמימה, ומכאן גם עיוורת, שמסבירה את התוצאות הלא מלהיבות של הסטארטאפים. עם זאת, לפי התשובה לשאלה, עלינו לשאול את שאלת השאלות – "מדוע" אנו מאמינים ונחושים רק 5 לדוגמה, מה הביא אותנו לתחושה הזו, מה אנו לא עושים מספיק, האם הרעיון שלנו מדוייק וכך גם עם הצעת הערך שלנו ועוד ועוד.

ממש ממש חשוב שנמשיך לשאול עד שנרגיש שהגענו לבסיס הכי עמוק שאנו יכולים. ברור שתהליך של שאלות, זהו שרשרת אינסופית של חשיבה. לכן חשוב לנמק עם נתונים, עובדות כדי להוכיח את התחושות שלנו. ממש לחקור. זה מראה על מידת יסודיות, אחריות ובגרות של הבנה, שאולי בזכות השאלות, ההתמודדות עם התשובות הפחות סימפטיות, הבנו כי בעצם אין לנו רעיון, למרות כל ההשקעה שהשקענו. נכון שזה עצוב וממש לא בא לנו להתחרבש עם זה. יחד עם זאת, נוציא את כל התמצית החיובית, נלמד את הלקחים, אולי אפילו ננוח קצת, ננקה את הראש עם טיולון קצר ונחזור רעננים לרעיון הבא.

לכל דבר יש סיבה. כל שעלינו להבין, מהי ומה הדבר הנכון לעשות בעקבות זאת.

 

3% יצירת שפה שיווקית מותאמת תרבות –  

בעצם אנו חוזרים לערך ההקשבה לצרכים של קהל היעד שלנו ובהתאמה לדייק את המסר והאמצעים השיווקיים, במיוחד כשמדובר בתרבויות שונות משלנו. מה שלא זה אובייס, לתרבות אחרת המשמעות של מילה או משפט הפוכה לגמרי. לכן עלינו לחקור את המנהגים בכלל ובתקופות ספציפיות כמו חגים, תחילת שנה וכדומה, להבין את עולם המושגים שלהם ולהתאים את התכנים, הכוונה והמסרים בצורה שמכבדת את התרבות האחרת. זו סוגיה רגישה ביותר שיש לשים לב אליה בצורה יסודית.

 

לסיכום,

תחשבו עכשיו עתיד …

לפני שאנו עטים ורצים להקים סטארטאפ או מיזם, כדאי שנלמד ונחבק בחיבוק ענק את כל הטיפים הרבים שהוצגו כאן כדי להגשים את חלום הסטראטאפ שלנו בצורה חכמה וטובה ביותר –

עכשיו, היה חשוב לי להביא בזווית נוספת משום שהוא בחלקו המסכם של המחקר כשהוא משקף את אותם ממצאים.

1  בתהליך קבלת החלטות כדאי לשאול ולהקשיב לתשובות שאנו נותנים לעצמנו בעקבות השאלה המרובעת – "האם אני עושה עכשיו את הדבר הנכון – נכון ?". מן הסתם, לדעת לשאול שאלות זו מיומנות שכל אחד מאתנו חייב ללמוד, שלא נדבר על הגעה לרמת אומנות ואח"כ לשאול, ובזכות זה לדעת להקשיב ולהבין שכשהקשבתי = הרווחתי.

2  המשקיעים מעדיפים צוות מייסדים איכותי וחזק יותר ורעיון בינוני –  כי הם רוצים להיות בטוחים שהצוות ידע להתמודד עם תנודתיות של אירועים בלתי צפויים אובייקטיביים וסובייקטיבים. זה נחמד שיש לנו רעיון מעולה, אך כשהצוות לא מגובש ולא יודע לנהל את הפיתוח, שלא נדבר על הצמיחה, אז כל הההשקעה הכספית הלכה לטמיון. המשקיעים רוצים לראות יותר כסף עבור ההשקעה שלהם ועם זה נדרש צוות ברמת מאסטר.  Master Team

3  המאה ה-21 דורשת מאתנו כל הזמן לחדש ולחדשן – ולכן עלינו לשמור על רמת סקרנות גבוהה, ללמוד ולהיות כמה שיותר יצירתיים

4  חשיבות התהליך לעתים חשובה יותר מהתוצאה – ולכן יש לגבש את משולש הניהול המנהיגותי – חזון-"שרשרת ערכים"-שיטות ניהול כבר בתחילת הדרך – אבני הדרך לגיבוש התרבות הארגונית שביחד איתה נוכל להצמיח את החברה. זה כמו יאן ויאנג

מזמינה אתכם לקרוא את מודל הניהול הסינרגטי – הניהול המנהיגותי – 'הניהול השלם'. כמובן שזה מתייחס גם להתייחסותנו הראויה ליוזרים שלנו, להיות "מאנטש" בן אדם ערכי שבאמת חושב על התועלת שיש ביכולתנו להעניק באמצעות "הצעת הערך" שלנו.

5  ניהול רזה – כדי שנוכל לדייק את הצעת הערך שלנו ליוזרים שלנו וניתן להיעזר בשיטת Lean Management בזכותה נוכל לבזבז פחות, נגדיל את האיכות, נקצר את הדרך על הדרך, את ההוצאות ואת זמן הצגת הפיתרון ליוזרים.

6  להתייעץ עם מומחים מאתנו – ככל שנשים את האגו בצד ולא ניתן לו לשלוט בנו ולהשתלט עלינו – כך נרוויח יותר, כי ככה נפנה זמן להקשבה לאותם מומחים שיכולים לעזור לנו בגיבוש, במיצוב ובדיוק הצעת הערך שלנו ליוזרים ובהגשמת החלום-חזון. בנוסף, בדיעבד, בזמן הריאיון, רבים מהמרואיינים הבינו והצטערו שלא הקשיבו למומחים כבר בתחילת הדרך ומצד שני, טענו שיש לברור היטב את סוג היועצים, שיהיו בעלי ניסיון מוכח בתחום.

 

7  האם אנו רלוונטיים לצורכי המאה ה-21 ? – כל יום עלינו לשאול את השאלה הזו, בין אם אנחנו שכירים, פרלילנסים, יזמים או סטארטאפיסטים, כי זה יעזור לנו לבדוק עם עצמנו אם אנחנו בדרך הנכונה לקראת השנים הבאות, או שאנו יוצרים פיגור מקצועי-עסקי ואולי אף מגדילים אותו ושאח"כ יהיה לנו אתגר לא קטן לצמצמו.

8  נחישות ואמונה – מציפה את השאלה – "האם האמונה שלי אותנטית ולא עיוורת שעל בסיסה נוכל להיות נחושים בהתמודדות על העליות והירידות המטורפות בעולם הסטאראפאפים ?". זה אומר שעלינו להיות ריאליים ולבדוק את רמת הרלוונטיות שלנו ושל הרעיון ולאחר שענינו בחיוב על שני הפרמטרים הללו הנחישות והאמונה הם מנוע בלתי נדלה להמשיך לעבר המטרה עם הסתברות טובה גם להצליח.

 

בפוסט הבא, אכתוב סיכום ביניים על כתיבת עוד סדרה של 17 פוסטים על המחקר שאני עורכת, שמשלים את הסדרה הראשונה  17.17.17 שהחלה לפני שנה ומחציתה ומה זה תרם לי ולקוראים.

באהבה וביוזמה,