אם מה שאנחנו חולמים אכן אנו רואים ?
לאן נעלמתי … ?
אז לפני הכל, נעלמתי לכשלושה שבועות מקבוצת הפרלמנט של יונית צוק, כי פשוט הגשמתי חלום של חזרה לחיים בתל אביב לאחר למעלה מ-19 שנה של חיים בבית פרטי גדול בזכרון יעקב.
אז מה ידעתי ?
ידעתי כי חשבתי ולמדתי רציונאלית – מה הן אינסוף ההזדמנויות בחיים ובהוויה התל האביבית – שיכולות להעשיר, להאשיר ועוד פעם להעשיר אותי קודם. קרי, הרווחים, התועלות והערכים ברי-הקיימא שביכולתי ליצור לעצמי ולבני משפחתי ואח"כ לכל חבריי האישיים, המקצועיים והעסקיים (זוכרים את ה"קודם" מפוסט הבכורה שלי מדוע החלטתי לכתוב בלוג מקצועי ?).
ידעתי, כי הרשיתי לעצמי לחלום חלום – למרות שהמהלכים ליישום ריאלי באותה תקופה טרם בשלו. דמיינתי כיצד אני שמחה יותר, יוצרת ברוגע אינסוף רעיונות בעלי ערך בר-קיימא לאנושות, כי נוספו לי לפחות עוד 3 שעות ליממה במקום לבזבזן אותן על נסיעות (זכרון-ת"א).
דמיינתי כיצד אני קובעת פגישות עסקיות מהיום להיום ומהיום למחר בזכות שילוב מנצח של – ספונטניות X גמישות X זמינות = יצירתיות פרואקטיבית. והנה שוב, היצירתיות חוגגת והמצאתי עוד פונקציה חדשה (בנוסף לטבלאות, אני מאוד אוהבת מתמטיקה) ועוד מושג חדש – יצירתיות פרואקטיבית. איזה כייף !
והנה הדירה החדשה שלנו בצפון תל אביב…
האם כל חולם הוא הזוי, משוגע או בעל תעוזה ?
הקטע, שעוד לפני שחתמתי על החוזה עם בעל הדירה בת"א ועם השוכר של הבית שלי בזכרון, כבר חתמתי על ההסכם עם חברת ההובלות הקיבוצניקים (מומלצת ביותר).
אפשר לומר שאני משוגעת, איך אני מעזה קודם לחתום על הובלה בטרם חתמתי בכלל על חוזה שכירות הדירה בת"א. ועוד יותר, איך אני מעזה לחתום על שכירות הדירה בת"א – בטרם יצרתי לעצמי את הביטחון של השכרת הבית שלי בזכרון יעקב.
כך היה בפרוייקט רכישת הבית בזכרון יעקב עוד בהיותי ראש משפחה עם שני נסיכים צעירים בני 8 ו-12. בטרם מכרתי את דירתי בגבעתיים, רכשתי את ביתי בזכרון יעקב.
משוגעת או לא משוגעת ?
לא. פשוט ידעתי מהי איכות הנכס, ידעתי שיש לו ביקוש גדול וכן שאצליח למכרו יחסית מהר. לכן, הרשתי לעצמי לקחת סיכון מחושב, חתמתי על חוזה רכישת הבית בזכרון, לקחתי הלוואת גישור עד מועד מכירת הדירה בגבעתיים ולאחר חודשיים מכרתי אותה, החזרתי את הלוואת הגישור וכך קידמתי עצמי ושיפרתי את רמת איכות חיי ואת איכות חיי משפחתי.
נכון, אני יזמת שמוכנה …
נכון, אני יזמת שמוכנה לקחת סיכונים, חלקם מחושבים פחות וחלקם מחושבים יותר.
נכון, אני יזמת שמוכנה לצאת ולפרוץ את אזורי הנוחות, כדי להגיע רחוק כמה שיותר.
ומכאן – סיכונים = סיכויים – כי בלי סיכון אין סיכוי (לזכותו של בן זוגי הראשון למדתי לקחת עוד יותר סיכונים) וסיכויים = סיכונים – כי כל סיכוי מכיל גם סיכון.
אם כך, מהו הקשר בין פונקציית "סיכונים–סיכויים" לבין הארה ?
נכון, אני יזמת המאמינה בעצמי ולכן גם בונה את עצמי כבלוגריסטית מובילה ומשפיעה (= פילוסופית משפיעה), וכמובן בעזרת יונית צוק המדהימה, בתחום היזמות והחדשנות בשילוב ייחודי עם הצד המנטאלי בדיוק כדי –
♥ לעזור לנער כמה שיותר אנשים – מתרדמת החשיבה הכרונית = האבק של חיינו, שמזיק וויזואלית ובריאותית. המוסיקולוג-אנתרופולוג אמר "המוסיקה מנקה מהנפש את האבק של חיי היומיום". הגיע הזמן לנקות.
♥ לעודד הרמה של כמה שיותר ישבנים מהכורסא – לפעולה מובילה ומשפיעה בקהילה.
♥ להבין את המשולש העוצמתי של –
אמונה בעצמך ובחזון X נחישות ומסירות X הטלת ספק גם בדמות סמכותית = "יזמדנות", א. לנדאו-ארצי (שילוב של יזמות והזדמנות)
= > לצאת מהרגל הפעלת המוח האוטומטי ע"י – "עצירה וחשיבה מהורהרת, שמערערת את הקיים", א. לנדאו-ארצי. פשוט להטיל ספק, כי שום דבר אינו מובן מאליו.
אז מה אנו מפספסים ולא רואים ?
ובכל זאת, מה אנו כן רואים ?
♥ את הקיים
♥ את המוכר
♥ את המציאות כפי שהיא
♥ את הנוחות
♥ את הלא טוב, השלילי יותר מאשר את הטוב והחיובי (לצערי הרב)
עכשיו לאחר שקראתם את הפוסט הנוכחי ולפני שתיכנסו לפוסט הבא, אני סקרנית לדעת וללמוד מה יעזור לכם להגשים את תשוקת היזמות בכלל ואת תשוקת הקמת הסטאראפ על גווני הנושאים כגון הקמה, פיתוח, גיוס משאבים וכדומה בפרט. הרי בשביל זה אני פה. בשבילכם !
ומי שפעם הקים סטארטאפ, ניסה ולא צלח. לא נורא, כי כישלון הנו אחד התנאים החשובים להצלחה אמיתית ביזמות בכל תחום בחיים.
לכן, אשמח שתכתבו לי איך אתם הרגשתם, כשאתם הבנתם שזה הזמן שלכם ליזום ולהקים סטארטאפ בתחום שאתם חלמתם ליצור מוצר ו/או שירות משמעותי בעל השפעה חיובית איתו על כמה שיותר אנשים.
מאחר ואני מצדיעה לכם, על החשיבה, התעוזה והיישום בפועל, אשמח להיפגש ולראיין אתכם, על מנת שנוכל לשתף את כל הקוראים שלנו ולעזור להם להימנע משטויות מיותרות וללמוד מהתובנות העצומות שלכם. יודגש, כי אני מאוד מאוד בעד ניסוי ותהיה, כולל טעויות של אדם סקרן שמוכן ללכת עד הסוף. זה לא רק מומלץ, אלא הכרחי.
כולי הערכה ותודות מראש על הזמן, הפירגון על שיתופכם בחוויות שלכם ולכן זכרו כי …
זה בידינו להעניק לעצמנו את הזמן לחשוב.
זה בידינו להעז ליזום משהו אחר, חדש.
זה בידינו להשפיע להצלחות שלנו (קודם) ולהבין
"איזה עושר של אושר", וואוווווווו יש בליבנו.
ועכשיו, אתם מוזמנים ליהנות מהפוסטים …
♥ כיצד מינפתי את אכזבתי מהמורה לפסנתר ליזמות ?
וממתינה בסקרנות לתגובותיכם, שאלותיכם הגיגיכם, כי אני פה בשבילכם ו…
[…] לחשוב. לחלום. לראות. […]
פשוט מקסים. נעלם לדברים טובים.
בהצלחה
תתחדשי על הבלוג
נראה מושקע ומעניין 🙂
בהצלחה
יובל אברמוביץ'