בפוסט השלישי "הלם העתיד" – האימהות חוזרות הביתה ראינו, כי במקביל למגמת התפתחות הקריירה של הנשים, קיימת מגמה חדשה של נשות קריירה, שבוחרות לעצור את הג'ינגול המטורף ולהקדיש תקופה בת מספר שנים לגידול הילדים, גם במחיר של יציאה מהמעגל המקצועי והניהולי ואי-רלוונטיות. כשתרצנה לחזור, הן תידרשנה לרכוש ידע, מיומנויות וכישורים כדי להיות רלוונטית לדבר הבא.

יחד עם זאת, נוצר פרדוקס שהתכונות והיכולות "הנשיות", כמו אינטליגנציה רגשית, אוריינטציית ניהול שיחה בגובה העיניים וכדומה וכן אמפתיה, ניהול קונפליקטים השפעה ומודעות עצמית – ידועות בדרישתן למקצועות העתיד של המאה ה-21. המסקנה, כי הנשים מהוות פונקציה מובילה בהסתגלות לשינויים ולמקצועות העתיד בהתאמה.

ולכן, אולי ניתן לקשור את השפעתן בדיירקטוריון על שורת הרווח בין 3-8%, גם ע"י אישה אחת בלבד.

 

בפוסט זה, הרביעי בסדרת הארבעה, נסיים את החלק במסע שלנו תוך התמקדות בפתרונות ובצעדים ראשוניים להתמודד עם מצבי אי-הוודאות.

 

 

אז מה עלינו לעשות ?

מה זה אומר ? עלינו לחשוב כמו יזמים וליזום, ליזום וליזום !!!  המאה ה-21 היא המאה של היזמות ואינסוף הזדמנויות עסקיות.  מי שיזום – ישרוד הרבה יותר טוב, ויתפרנס בכבוד. כבר היום, אנו עדים להיקף האוכלוסיה העובדת שהולכת וקטנה, בשל ירידה בילודה. במקביל, כמות המבוגרים, הקשישים והזקנים שמאריכים חיים ושאינם עובדים, במגמת עליה.

בנוסף, ערך הפנסיה בשחיקה מתמדת, קרי איננו יכולים לסמוך יותר על הפנסיה ועל הממשלה שתפתור  את הבעיה. ובמקביל, אנו עדים לירידה דרסטית בהולדת ילדים בארצות אירופה גרמניה, איטליה, אנגליה – עובדה שמאוד מטרידה את ראשיה בשל ירידה בתל"ג השנתי ומכאן אי יצירת משאבים כלכליים לפנסיה עתידית. ובישראל – יוקר המחיה פוגע באוכלוסיית החלשות החרדים והערבים, ומכאן הירידה במספר הילדים למשפחה.

 

מהם הצעדים האופרטיביים לצמצום אי–הוודאות שלנו ?

להבין, כי התפתחות הקריירה שלנו תלויה במישרין בקצב השינויים הטכנולוגיים (הנתון קשיח, זוכרים…) ולכן עלינו ללמוד מהן המגמות העתידיות לחמש השנים הקרובות עם קריצה ל-5 נוספות בהתאמה. בנוסף, ללמוד כל הזמן (לא רק אקדמית) על מנת שנוכל לתת את המענה הכי יצירתי והכי חדשני לצרכים העתידיים באמצעות מולטידיספנילנריות בנוסף להתמחות הנישתית הקיימת. לפי ד"ר צזנה, התחומים המבוקשים ב-20 השנה הקרובות יהיו בעלי רמת מומחיות גבוהה כגון במדע ובטכנולוגיה ולעומתם רמת מומחיות נמוכה בתחום הנפש האנושית היודעים להקשיב, לתמוך, לתת מוטיבציה כגון אחיות, אמנויות, מדיה וכדומה כפי שהוצג בפוסט הראשון.

אנחנו האחראיים הבלעדיים לגורלנו ולחיינו עכשיו ובעתיד. התמוה, הוא שבמהלך השנים, שאני מלווה יזמים, אנשי  עסקים, מנהלים בכירים ואלפי אנשים בארגונים ובחברות וכיזמת, אני רואה כיצד הם נכנסים להלם ופתאום הם מבינים, כי הגלגל התהפך (ממדינה סוציאליסטית לקפיטליסטית) ולאט לאט נופל להם האסימון.

"לתכנן את מזלנו" – לסמוך על המזל …? אז זהו, שמי שחושב כמו יזם אמיתי, מבין שבידיו "לתכנן את מזלו" ולהוביל את עצמו קדימה. רוב האנשים אינם מודעים לשפע המשאבים שצברו במהלך חייהם, לזיהוי צורך שטרם נמצא לו פתרון ובשילוב הכוונה נכונה, יכולים ליצור לעצמם את מקום העבודה המעניין, המסקרן שעונה על התשוקה שלהם, ע"י הקמת מיזם או סטארטאפ שיתרום לאנושות. פשוט להאמין בעצמנו וברעיון, ולסמוך על עצמנו ועל הכדאיות הכלכלית-עסקית שלו.

 

מה קורה כשהפרדוקסאלי נפגש עם הריאלי בפינת הקפה בארגון ? מקימים יחידות סטארטאפ פנים–ארגוניות –

בסדנאות ובקורסים שאני מנחה, אני שואלת את המשתתפים "האם כל אחד יכול להיות יזם ?". ברוב מוחץ, התשובה היא לא, כי לא כל בני האדם התברכו ביתרונות של יזם כמו אומץ, יצירתיות, התמדה, מוכנות להקריב, בסיס ותמיכה כלכלית, ידע במחשבים וכדומה. ומה עם "מבורכי היתרונות היזמיים", האם להם יש את הערובה להצליח יותר ? בואו נסכים כי בהחלט יש להם יתרון יחסי כלשהו, במיוחד כשהם רוצים להקים סטארטאפים עצמאיים בתנאי ששים את האגו בצד ונעזרים במומחי ידע רלוונטיים בתחומים שאינם מומחים בהם.

לעומתם בארגונים, חשיבות היתרונות הנ"ל מצטמצמת ביחס לחשיבות תהליך היישום בפועל. זאת, מאחר ויזמות הנה תהליך שיטתי, וככל שמתמידים בנאמנות לשיטה, כך הסתברות ההצלחה גבוהה יותר. בחברה עצמה, ישנם אינסוף של אוצרות בצורת רעיונות, כיהלומים הפזורים על פני השטח, רק להרים ולהפוך אותם להזדמנויות עסקיות.

מכאן, לא כל אחד יכול להיות יזם, אך כל אחד יכול ונדרש ליזום !!!

 

פרדוקס הקבוצה לעומת היחיד

מכאן, הפרדוקס, שניתן להפוך את החיסרון, לכאורה, ליתרון מובהק וריאלי בחברות, כשמצד אחד, לא כל שותפי העשייה בהן (העובדים) חייבים להיות בעלי תכונות יזמיות, אך מצד שני הם כן נדרשים להתמקד במסירות לתהליך היישום בפועל. יחד עם זאת, הם כן נדרשים שליחידת הסטארטאפים תעמוד בראשה דמות בעלת אופי יזמי שתוביל את  תרגום ההזדמנויות העסקיות לפיתוח מוצרים, שירותים ומכאן ליחידות עצמאיות.

מבחינה אסטרטגית-עסקית, החברה יכולה לבחור האם לשלב את היחידות הללו כיחידות עסקיות, כיחידות עצמאיות בהיבטי ניהול רווח-הפסד, או למכור את "הכוכבת" שבהן כאקזיט ולתרום ל"ימבה" של $ לשורת הרווח של החברה.

ישנו יתרון משמעותי נוסף בחברות, שמכילות את רוב המשאבים הנדרשים למינוף הזדמנויות העסקיות כגון, הון אנושי בעל ידע וניסיון רב ומכאן המומחיות, המשך בטכנולוגיה, באמצעים, במקום, במותגים, בהפצה ובכושר הייצור. במידה, ובתהליך פיתוח הרעיונות נדרשות פונקציות חדשות שאין בחברה, או שמכשירים ע"י קורסים או, פשוט שוכרים את שירותיהן כ-outsourcing. זאת בשונה מסטארטאפיסט הנדרש לגייס את כל או את רוב המשאבים מחוץ לחברה, מעצם היותה בתולית.

 

כיצד נהפוך ארבע עובדות משמעותיות ליתרונות בהובלת חברות ב–20 השנה הבאות ?

עם היד על הלב, בואו נהיה כנים ונודה בשקיפות על העובדות הבאות, שמהוות שפעולות לרעת החברות בצורה סמויה וגלויה, אך המצב הכאוטי יכול להפוך אותם ליתרונות. רבים מהאנשים –

הראשון – באים לעבודה מתוך אילוץ הפרנסה במקום מתוך תשוקה לתת ולתרום לחברה (הארגונית) ולאנושות

השני – תקועים בתחומים שצמחו איתם מכוח האנרציה במקום מתוך בחירה מודעת ישירות לאישיותם ולחלומם

השלישי – מתפקדים, או נכון יותר, מנסים לתפקד בתפקידים שאינם הולמים את כישרונותיהם, כישוריהם והשכלתם ועל הדרך, מגדילים את השחיקה הנפשית שלהם.

הרביעי – כתוצאה משלש העובדות הנ"ל, קיימת מוטיבציה נמוכה להשקיע וזו תורמת לרמת האבטלה הסמויה הגבוהה, שיכולה להגיע גם ל-50%. לצערי, רבים מהמנהלים רואים, יודעים ומודעים לתופעה זו, אך מעדיפים להתעלם בשל הרצון והצורך לשקט תעשייתי.

אח"כ מתפלאים, מדוע לא משיגים את היעדים שהוגדרו בתחילת השנה ו"מה גורל החזון … עף עם הבלון ?".

 

מדוע דווקא עכשיו ?

דווקא בתקופה של אי–וודאות של שינויים רבים ומהירים, וכשמוח האדם לא מסוגל לקלוט עד כמה (במיוחד הדורות שנולדו לפני שנת 2000), ישנן המון הזדמנויות סמויות וגלויות שבעצם הן נגישות לכולם בזכות זמינות המידע באינטרנט. מכאן, ש"הבלאגן" מהווה תשתית מצוינת לפריחת הדמיון הפרוע והיצירתיות לפיתוחים חדשים וחדשניים בכל תחומי החיים. אז מדוע לא מנצלים וממנפים אותן לעזאזל ?

לכן, לאחר שנים רבות בייעוץ לניהול ולארגונים, לעסקים, למיזמים ולסטראטאפים, זיהיתי "הזדמנות יהלום" בכל הכאוס הזה והחלטתי להפוך אותה לרעיון בעל ערך עצום לאנושות והוא – לעזור לאנשים ליצור מוצרים ושירותים מדהימים לאנושות. כיצד ? באמצעות הקמת יחידות סטארטאפ פנים-ארגוניות במסגרת חברות וארגונים שבאים מתחומי ה-low וה-med טק בלבד המבוססת על שיטה שפיתחתי.

 

אז מה יוצא לכם מזה ?

• בדרך זו אתם יוצרים במו ידיכם רווחים רבים בזכות זה שאתם –
• הופכים הזדמנויות לרעיונות לכדי מוצרים ושירותים חדשים וחדשניים – בזכות מתן אפשרות שווה לכל שותפי העשייה (העובדים) בארגון שלכם
• מעלים את רמת המוטיבציה – בזכות העיסוק החדש הנוסף על הקיים והגדלת רמת האנרגיה לכל העיסוקים ומעגלי החיים בכל התחומים
• מגבשים צוותי חשיבה ועשייה – שיוצרים תהליכים של קבלת החלטות בצורה ממוקדת ומשיגים תוצאות בזמן קצר יותר, תוך חיסכון של כסף ומשאבים רבים נוספים
• מורידים את רמת הלחץ הנפשי – ברגע שאתם ואנשיכם מרגישים טוב במה שאתם עוסקים ועוד מעריכים אותם, אתם הופכים לאנשים מאושרים יותר ובריאים יותר
• מוסיפים מנועי צמיחה חדשים ומשמעותיים – להגדלת שורת הרווח בחברה שלכם
• מונעים פיטורים מיותרים (הרצון ההיסטרי לקיצוץ בהוצאות) – ויוצרים מקורות תעסוקה חדשים ואחרים
• מפתחים ומשלבים טכנולוגיות חדשות, "מחודשנות" ואולי אף חדשניות – כמעצימות את האדם (עזרה ותמיכה) במקום על חשבון האנשים
• מצמצמים את אחוזי האבטלה הסמויה – עם הזרמת דם חדש לנפש ולמוח וגילוי תשוקות ואוצרות פנימיים (כישרונות וכישורים), ככה זה כשעושים דברים באהבה

 

 

למשל, תוך כדי תהליך חשיבה עם עוז אוחיון הבעלים של חברת CDPLUS  שאני מלווה, הצפתי תסכול שלי כאישה בקשר לסדרת מוצרים כלשהי, וכתוצאה מסיעור מוחות, הבנו, שעליתי על צורך ענק שקיים בעולם. מכאן תרגמנו לרעיון לסטארטאפ רציני ביותר ואנו חושבים כיצד לפתח אותו בשילוב כל המשאבים העומדים לרשותינו. אחד מגורמי המפתח להצלחת סטארטאפים להפיכתם לחברות בעלות צמיחה אקספוננציאלית עקבית, הוא התשוקה למשמעות הרעיון ותרומת הערך לאנושות.

בנוסף, אני עובדת עם חברת ™W.J.Technologies, חברה ישראלית שפיתחה טכנולוגיה חדשה ומוכחת לייצור אנרגיה נקייה, זולה ופורצת דרך ע"י שימוש במנוע אנאירובי חדש ומהפכני W.J.Engine™, שמשתמש בדלק אנאירובי חדש W.J.Fuel™, בעל נצילות גבוהה במיוחד של מינימום 73.4% ויותר, משחרר את העולם מתלות גיאופוליטית בדלק ובגז. בנוסף, אותו יזם, הקים את W.J.Blue Energy ltd, חברת טכנולוגיה ישראלית המציעה לבנות תחנות כוח ימיות ואזוריות (חוות "מצופים חכמים") בשם "גבריאל" בהספקים משתנים 1-5 מגה וואט למצוף, ולספק חשמל "כשר למהדרין" (ללא יד אדם), זול ונקי לחלוטין לערים ולישובים לאורך חופי הארץ והעולם.

 

לסיכום, אז מה הבנו ?

 

שכדאי והכרחי ש –

שלא כל אחד יכול להיות יזם, אך כן יכול לחשוב כמו יזם ופשוט ליזום כי חייבים;

שדווקא מצבי אי–וודאות, מהווים את התשתית הטובה ביותר ליצירת רעיונות יצירתיים וליצירת פתרונות מורכבים;

שניתן לרכוש כלים ולפתח מיומנויות של חשיבה יזמית-סטארטאפיסטית בן אם זה באופן אישי ובין זה במסגרת

ארגונית;

שיש יתרון עצום בהקמת סטארטאפים פנים–ארגוניים בזכות שפע המשאבים הקיימים, שרק מעטים מהם מנוצלים וממונפים לטובת אסטרטגיית החברה;

שהקמת יחידת הסטארטאפים פותרת בצורה פרודוקטיבית אבטלה סמויה בפרט וגלויה בכלל;

שהקמת יחידת הסטארטאפים פותרת בעיות מורכבות ביצירה, חידוש ו"חידשון" מוצרים, שירותים ותהליכים;

שהקמת יחידת הסטארטאפים מגדילה את שורת הרווח של החברה

ולבסוף –

 

בואו תשתפו אותי מהי היתה היוזמה שיזמתם לאחרונה, ו/או מהי היוזמה שאתם מתכננים ליזום במישור המקצועי, האישי, העסקי, הקרייריסטי.

לא חשוב באיזה תחום בחייכם, הכי חשוב, שתזמו, תזמו ועוד פעם תזמו. אשמח שתשתפו אותנו בתוצאות הנפלאות שלכם וכיצד עצם היוזמה, בין אם קטנה או גדולה, השפיעה עליכם ועל מעגלי הסביבה השונים ?

 

שלכם באהבה וביוזמה