כיצד ניצור פונקציות רלוונטיות לעתיד ?
האם אנחנו באמת חייבים ללכת לאיבוד בים הטכנולוגיות הגואה ?
בואו נודה שאנחנו מאוד נהנים מרמת איכות גבוהה בזכות טכנולוגיות חדשות וחדשניות תוך כדי חיסכון של זמן יקר בזכות קופות סופרמרקט עצמאיות (ללא קופאיות) ורכישת מצרכים ושירותים מקוונת שמגיעים אלינו עד הבית (גרם לסגירת כ-50% מהקניונים בארה"ב). אך בואו נזכור, שמבקביל לכל הטוב הזה, אנחנו משלמים מחיר כבד יותר כי הטכנולוגיות, הרובוטים והרובוטיות חיסלו ומחסלות מקורות פרנסה של מיליוני אנשים בעולם.
ובכל הכאוס הזה, בעיקר אנחנו הנשים, מג'נגלות כמו אלופות בין קריירה, ילדים, בית וזוגיות מבחירה מודעת וגם על הדרך נעזרות בטכנולוגיות מבורכות, כמו למשל מצלמות שמשקפות לנו מה קורה במעון או בגן של הילדים שלנו או בבית כשיש מטפלת לתינוק או להורה קשיש.
איך זורמים עם כל כך הרבה השינויים המהירים בעולם – למרות הכל ?
בסדרת ארבעה פוסטים נראה …
אילו מגמות משפיעות הכי הרבה עלינו הנשים בתכנון קריירה עתידי ?
מדוע דווקא לנו הנשים יש יתרון עצום בהתמודדות עם השפעת המגמות ?
איזו תופעה מרתקת ניתן לראות בקרב האימהות הקרייריסטיות היום ?
מהי החשיבה שתעזור לנו ליצור את עצמנו ובעצמנו מחדש בהתאמה למגמות ולצרכים החדשים ?
סדרת פוסטים זו מהווה יצירה חדשה בעקבות עריכת המאמר המקורי שמור שפירא-שמגר, יו"ר פורום נשים בתעשייה, הזמינה אצלי פוסט בנושא מגמת תחומי התעסוקה בעתיד למנהלות בתעשייה, ואתם יכולים להבין מה יצא בפוסט מס. 1 מתוך סדרת ה-17.
לאן הגענו ?
ביום שלישי השבוע (4.7.17) קראתי באינטרנט על עוד גל פיטורים של 510 אנשים והפעם בגלל סגירת שני מפעלים בקריית גת ועל חברת סיסקו עם 5500 אנשים בהליכי פיטורין בעולם (4.5.17) כחלק מרה-ארגון בחברה הבינלאומית.
לצערנו, זו רק דוגמית למציאות ההולכת ומתעצמת של אבטלה בארץ ובעולם משתי מגמות מרכזיות. הראשונה, הטכנולוגיה והרובוטים והשניה, תופעת מדיניות חיזוק החברות, האיגודים ואנשי העסקים העשירים ביותר על חשבון ההעצמה הכלכלית של "שארית" העם. כתוצאה מכך, נוצר פער שגדל מיום ליום בקצב מהיר ובאופן אקספוננציאלי.
רשת מקדונלד'ס כמשל וכמודל
כששיתפתי את בני אמיר (33), שחי בארה"ב על נושא הפוסט שהזמינו אותי לכתוב, סיפר לי על הכתבות במהדורות החדשות שחשפו את המציאות הכל כך כואבת, שבאותן מדינות הדורשות שכר מינימום של $15/שעה, רשת מקדונלד'ס החליטה להימנע מתשלום נדרש זה והחלה בפיילוט של הכנסת רובוטים שתופסים את מקום העובדים בפניקס אריזונה. ברור, כי מגמה זו תמשיך עם הצטרפותן של רשתות מזון מהיר נוספות ועוד רשתות מתחומים נוספים. (מוזמנים לראות זאת כאן)
מי הנפגעים העיקריים ?
לא מספיק, שהעובדים ברשתות מסוג זה, שבאמת באים להתפרנס עצמאית, לעזור, או אף לפרנס את משפחתם במקום הוריהם, באים משכבות סוציואקונומיות נמוכות, דואגים לדחוק אותן עוד יותר לשולי החברה. היה משבר אבטלה עד לא מזמן בארה"ב, ואילו עכשיו קיימת מגמת עליה של מקורות תעסוקה ובום – שולפים להם את השטיח מתחת לאפם. מה לעזאזל יעשו אותם מובטלים ? הם כבר יוצאים להפגנות והמדינה לא עושה דבר בעניין, כי היא הרי מאמינה ב"דמוקרטיה כלכלית" שכל אחד יכול לייצר רווחים פיננסיים, גם על חשבון מישהו אחר. יצויין, כי לא כל המדינות בחרו במדיניות זו.
כיצד רשת מקדונלד'ס מתמודדת עם המגמות החדשות ?
רשת מקדונלד'ס מתמודדת עם שתי חזיתות מרכזיות בו-זמנית. הראשונה חוק שכר המינימום והשניה – מגמת ירידה ברווחיה בשל מגמת שינוי תפישה באשר למזון בריא. הרשת נאלצה להיענות לדרישות החדשות של משרד הבריאות, בשל רמת שומן הטרנס הגבוה באוכל המטוגן, רמת השומן בבשר ורמת הסוכרים במגוון מוצריה ובמקביל, להקשיב לצורכי קהל מקבלי השירות שלה. מהלך זה, אילץ אותה לערוך רה-ארגון תפישתי, תפעולי וכלכלי, מה שגרם לה לעלויות גבוהות יותר ובנוסף, לסגירת סניפים שהיו פחות רווחיים ואיתם גם פיטורי המוני אנשים. דרך אגב, דווקא בארץ, ההמבורגר שלהם יצא הכי טוב בפרמטרים של משרד הבריאות והטעם. זה מעניין לכשעצמו. זה אומר, כשמקשיבים למקבלי השירות ורצים, יודעים לעשות את ההתאמות המתבקשות.
לאור זאת, החליטה "למרוד" בחוק, במסגרת זכויותיה כתאגיד עסקי, לפטר עובדים ע"י החלפתם ב"גברת ואדון" רובוטים, וזאת, למען מטרה קדושה אחת – לשמור כמה שיותר על רמה מוגדרת של רווחים שנתיים כדי למנוע התדרדרות נוספת במאזן החשבונאי.
האם ניתן בכלל למנוע ולמזער את ההשלכות של מגמת השתלטות הרובוטים בחיינו ?
חקיקה כנגד פיטורים והשלכותיה
בתוכניתו של דייב רובין בארה"ב, נסקרה מגמת הכנסת הרובוטים לרשת מקדונלד'ס ובה הועלה רעיון, כיצד ניתן למנוע פיטורי עובדים בשל חוק שכר המינימום במדינות השונות. אחד המרואיינים הציע, שאותה מדינה שחוקקה חוק זה, לא תאפשר פיטורי עובדים ע"י חקיקה רלוונטית. נכון שקיימת כאן דילמה אתית בנושא זכויות אזרחיות כלפי האדם כפרט וכלפי חברה באשר היא (כולל עסקית כמובן) בין חופש החלטה כלכלית של עסק ובין שמירה על תנאי שכר, והחיים בהתאמה. לדעתי יש לראות את התמונה הגדולה שניתן בהיבט של מאקרו-כלכלה, כי בסופו של דבר, האנשים חייבים לאכול, לשתות ולחיות תחת קורת גג כלשהי. אז מאילו מקורות בדיוק יוכלו לממש את זכויותיהם האלמנטריות – לחיות בכבוד ?…
לעומת מקדונל'ס, כיצד סטארבקס ממנפת את המגמות והאילוצים ?
לעומת פתרון של הצעת חקיקה שתאלץ את הרשתות לפעול בהתאם, רשת סטארבקס, שהיא יקרה יותר ממקדולנד'ס ודומיה, גיבשה חזון, שיכול להוות דוגמה ומופת לחברות עסקיות, שלא רק שאינה מפטרת עובדים רק בשביל להגדיל את רווחיה, אלא מטפחת אותם עם הקניית כלים ומיומנויות ניהוליות-שירותיות מהמעלה הראשונה.
בנוסף, הרשת מעודדת את כולם לרכוש השכלה גבוהה ולכן הם תומכים במימון לימודיהם בקולג'. פשוט מדהים. כל זאת בנוסף, ל"שרשרת הערכים" (להגדרתי, במקום סולם) המדהימה שלהם, כגון שמירה על כדור הארץ, בחירת ספקים שלא מנצלים את עובדיהם, ספקים שמגדלים את גידולי הקפה בצורה הכי אתית וכדומה.
זה אומר, שהעובדים מתחילים את הקריירה שלהם החל מגיל תיכון וצומחים ביחד עם הרשת. בזכות השירות ונאמנות נותני השירות בכל שרשרת התפעול ובבתי הקפה ובזכות נאמנות מקבלי השירות, היא מגדילה את הביקוש ופותחת עוד ועוד סניפים ברחבי העולם בניגוד למקדונלד'ס ודומיה. הלוואי ו"שרשרת ערכים" זו היתה מאומצת ע"י הרשתות לסוגיהן והחברות כאן בארץ ובעולם.
ממליצה בחום לצפות בסיפורים המרגשים של הענקת "הזדמנות היהלום" ללמוד בקולג' על חשבון סטארבקס.
מי ינצח או מי ייכנע – אתם או הרובוטים ?
התמונה די ברורה, כי מגמת היעלמות ענפים שלמים בתעשייה כבר החלה. לדוגמה, עד לא מזמן, היינו עדים לשביתה ולמחאת עובדות מפעל המגבות במצפה רימון, שלאחר מאבק גדול, רכשו את המפעל, הפכו לבעלי מניות, עד שלבסוף נאלצו לסגור אותו. דוגמה קטנה זו, מהווה חלק, כמעט בלתי נמנע מתהליך שנבע מהמגמה העולמית של העברת תהליכי הייצור למזרח אסיה ואתו מיליוני אנשים מאבדים את מקום פרנסתם ומדינות כמו יוון וספרד נלחמות למניעת פשיטת רגל (כמובן בגלל סיבות נוספות).
התוצאה, סין כבשה את התעשייה בעולם עד כדי התפישה הטבעית והכנועה לדעתי, שברור שתהליכי הייצור יהיו בסין ובמזרח אסיה. כיום ארה"ב מבינה את הטעות האסטרטגית והטקטית ובו שמטה במו ידיה את השטיח של עצמאותה הכלכלית מתחת לרגליה. בנוסף, היא מבינה את רמת התלות שלה במפעלי הייצור מחוץ לגבולותיה וגם את תרומתה הענקית לבניית סין כמעצמה כלכלית, עד כדי איום משמעותי על העצמאות הכלכלית של ארה"ב. כיום, במסגרת מגבלות ההסכם הכלכלי עם סין ודומיה, מחזירה מפעלי ייצור הביתה. אחד המניעים להיבחרות טראמפ לנשיאות, היתה הצהרתו "קודם אמריקה".
בנוסף, מרגע הופעת האינטרנט, כדור השלג רק הולך וגדל בקצב מסחרר, שמאיץ את פיתוחי הטכנולוגיות לסוגיהן ואיתן מגמת השינויים ברמת מיקרו ומאקרו-כלכלה והתעסוקה בהתאם בעולם.
כיצד זה ישפיע על ביקוש או על אי–ביקוש מקצועות העתיד ב-20 השנה הבאות ?
מגוון המחקרים שחקרו וממשיכים לחקור את מגמת היעלמות המקצועות מצד אחד ובו-זמנית את המשך קיומם של המקצועות הנדרשים ויצירת מקצועות חדשים לגמרי ב-20 השנה הקרובות מצד שני מראים פרופיל בהיר למדי.
עידו סלומון כתב החדשות בערוץ 2 הציג בכתבו "אילו מקצועות ייעלמו בקרוב מהעולם ?" ב-25.1.15. בכתבה ראיין את פרופ' דוד פסיג, עתידן מאונ' בר אילן, שלטענתו, עד 2025 ל-40% מאוכלוסיית העולם לא יהיה מקום עבודה כשכירים.
לטענת המועצה הלאומית לכלכלה, ברמת הסיכון הגבוהה ביותר נמצא כשליש (900 אלף) מהעובדים כ-זבנים, קופאים, מתווכים, פקידות, ניהול חשבונות, סוכני נסיעות וכדומה. שכירים אלה, כבר החלו לאבד את מקום עבודתם ויישארו ללא פרנסה וללא פנסיה !
בנוסף, ד"ר רועי זצנה, חוקר עתידים מאונ' ת"א, מסביר כי מקצועות אילו מתאפיינים בעבודה רטטטיבית, החוזרת על עצמה, שכן רובוטים ותוכנות כבר החלו להחליפם. לדוגמא, ניתן לראות באמזון, בחנות, בבר ובמעבדת אחיות וכמובן שיש עוד אלפי דוגמאות בשטח.
באמזון – רובוטים מחליפים אלפי אנשי לוגיסטיקה
בחנות – הרובוטים הלבנים עוזרים לקונים לאתר דברים שהם זקוקים להם
בפאב – הרובוט מתפקד כברמן השכונתי
במעבדה לבדיקות דם – הרובוט מזהה את מיקומו של הווריד
ברמת הסיכון הבינונית יש עוד מיליון אנשים מתחומי משאבי אנוש, ייעוץ פיננסי, כלכלה, תעשייה, הוראה והכשרה.
וברמת הסיכון הנמוכה ביותר נמצא השליש האחרון, 1.1 מיליון אנשים המתפקדים בתפקידי ניהול בדרג גבוה, בחינוך, במחקר ופיתוח, ברפואה, במדע ובטכנולוגיה, הנדרשים לרמת מומחיות גבוהה לדברי ד"ר צזנה.
אילו מקצועות שיוחלפו ע"י מחשבים ורובוטים ואילו ישרדו עם הטכנולוגיה ?
בכתבתו של איתן אבריאל "האם המקצוע שלכם יתקיים בעוד 20 שנה ? בדה מרקר מה-16.2.14, מציג מחקר נוסף עם נתונים מאוד מעניינים, שחלקם דומים למחקר הקודם בו שלושה חוקרים בריטים, חלקם מאוניברסיטת אוקספורד. החוקרים פילחו כ-700 מקצועות עפ"י נוסחאות ואפיונים, ודירגו אותם על בסיס המפתח של רלוונטיות דיגיטלית, קרי, מקצוע שניתן להחליפו בתוך זמן לא רחוק ע"י מחשב או מכונה ייעלם. (ראו תמונה מטה)
לעומת זאת, אלה שאינם ניתנים להחלפה, יפרחו. (ראו תמונה מטה)
כיצד הגענו למצב הזה לעזאזל ?
בעוד העולם "רץ קדימה" עם המשך ההתפתחות המרתונית של הטכנולוגיה, החברות תקועות ב"קיבעון תפישתי" של הישרדות ע"י כיבוי שריפות, ראייה לטווח קצר, תרבות "הראש הקטן", "מיחזור" מוצרים ושירותים ושחיקה מתמדת של ערך המותגים בשוק. והתוצאה, שמאפיינים אלה, מובילים להפסד כלכלי משמעותי ובמקביל, לפספוס אינסוף הזדמנויות עסקיות של צמיחה כלכלית.
בנוסף, המדינה לא השכילה להכשיר את האקדמיה למאה ה-21 (נזכרו עכשיו באטרף ה-5 יח' מתמטיקה ובאנגלית, ועדיין בפיגור רציני לפי ה-OCED), בעוד שהאנשים כפרט אינם יכולים להכשיר עצמם, כי נדרש פתרון מערכתי כולל לדברי פרופ' פסיג.
בנוסף, לטענת ד"ר צזנה, האנשים חיים בעבר, לא בהווה ולא בעתיד, כי קשה להם להתחבר למה שעומד לקרות בעתיד ומכאן חווים את "הלם העתיד", בעוד שהתפתחות הטכנולוגיה מהווה נתון קשיח שלא ניתן לשנותו. מה יעשו מיליוני האנשים שלא יוכלו לפרנס את משפחתם ? 'גיווווווווולד' (באידיש) הצילו !!!
בפוסט השני – מדוע דווקא לנו הנשים יש יתרון עצום בהתמודדות עם השפעת המגמות ?
נתמקד במצב הנשים העובדות ובכללן "האימהות החדשות" ובפתרונות לצמצום אי-הוודאות של המאה ה-21 שכבר החלה.
שלכם באהבה וביזמות
