יחסי נשים-קריירה-טכנולוגיה – כיצד ממנפות את תכונותיהן ? 

 

בפוסט הראשון, כיצד ניצור פונקציות רלווונטיות לעתיד ? ראינו כיצד דריסת הרגל של הטכנולוגיה, ובכללה הרובוטים ו"הרובוטיות", החלה "לדרוס" בגסות את מקום עבודתם של האנשים ברשתות מזון כמקדונלד'ס, "עשה זאת בעצמך" ו"אמזון", שרובם מגיעים משכבות סוציואקונומיות נמוכות ושיש עוד ענפים רבים נוספים.

בנוסף, סקרנו את מגמת "החזרה הביתה" של התעשייה האמריקאית בעקבות עוצמת הכלכלה הסינית, השלכותיה הגלובליות ואיומה על ארה"ב בעיקר. המשכנו עם סקירת המחקרים המעמיקים והמשקפים את מגמת המקצועות שייעלמו מהעולם ביחד עם מקורות התעסוקה מחד, ואת מגמת המקצועות שיישארו ויפרחו מאידך. ולבסוף, ניסינו להבין כיצד הגענו למצב עגום זה.

ורק התחלנו את המסע.

 

בפוסט זה, השני בסדרת הארבעה, נמשיך את מסענו, תוך התמקדות במצב הנשים העובדות והתמודדותן עם ההתפתחויות והשינויים המטלטלים שאנו חווים כיום.

 

אז מה באמת קורה עם הנשים בכל הכאוס הזה ?      

כשאנו בוחנים את תוצאות המחקרים, שהוצגו עד כה, ניתן לראות שתי תופעות מעניינות.

הראשונה, מקצועות המכירה, הפקידות, פקידי הקבלה בבתי מלון, הטלמרקטינג, הטלרינג בבנק, ניהול החשבונות וסוכנות הנסיעות כפי שראינו בפוסט הקודם – הם המקצועות בעלי הסיכון הגבוה ביותר להיעלם מהעולם – ואחוז הנשים בקרב העובדים, גבוה יותר מהגברים.

השניה, משתקפת בקורולציה לכאורה "טבעית", בין התחומים בעלי האופי הנשי, כי לכך כוונו, לבין רמת השכר הנמוך יותר משל הגברים.

התוצאה, שהנשים במשך דורות שלמו מחיר כבד והיום יותר מתמיד, בשל אילוצי פרנסה, הן משלמות ולצערי הרב, תמשכנה לשלם מחיר עוד יותר גבוה בעתיד הקרוב, בשל צפי היעלמותם של ענפים שלמים בעלי האוריינטציה הנשית במשק, שהוזכרו מעלה וגלי הפיטורים בעקבותיה.

בטרם נבין כיצד הופעת "הרובוטיות" משליכה על מקור תעסוקתן של הנשים, נבין את תמונת מצבן בהיבט הניהולי-סמכותי ובמקביל, בהיבט הפיננסי של שכר העבודה בהתאם, או שנכון יותר, שאינו ביחס לשכר הגברים ולכובד האחריות המקצועית–הניהולית ברמות הבכירות ביותר.

 

צמיחת הנשים בתעסוקה בעליה. זה לא מספיק !

נכון, שצמיחת הנשים במגמת עליה, בהיבטי שיעור התעסוקה, שמשתקף בסקר כ"א אפריל 2016 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (רבעון סקר כוח אדם) עליה ב-0.98% (כאחוז אחד בלבד…) מ-71.6% במרס 2016 ל-72.7%.

בנוסף, צמיחתן מתבטאת גם בהיבטי התמחות, ניהול, סמכויות וכדומה. במקביל, עדיין ברגע זה, מצב הנשים הוא לא משהו זוהר, במיוחד בהיבט המעמד ורמת השכר בהשוואה לגברים המנהלים העומדים בדיוק באותן דרישות. עדיין, הפערים המגדריים בולטים, כשרובן מקבלות כ-1/3 פחות (68% משכר הגברים) לעזאזל, אף על פי ששיעור תעוסקתן עולה בעקביות, למרות שמקצועית וניהולית, הנשים והגברים ממלאים את אותן דרישות (סמכויות ותחומי אחריות) בתפקיד מנהלי מחלקה, פרוייקטים, רופאים וכו'. (ראו גרף מטה המתייחס לשנים 1967 עד 2013)

 

 

אעז ואומר, כמי שעסקה שנים רבות בייעוץ לניהול ולארגונים, לנשים יכולות ניהול וארגון טובות לא פחות ואולי אף יותר משל הגברים. עובדה ! עמכם הסליחה, הגברים שביניכם, להזכירכם, כי לנשים קלף חזק והוא המולטיטאסקינג (multitasking).

חשוב לזכור, כי נשים רבות מגיעות למשרות ניהול, במקביל להיותן, רובן אמהות, עם כל המשתמע מכך. ולפיכך, יש להתייחס למספר עובדות בהקשר לסוגיות "הנשיות".

לגבי אמהות עובדות ונשות קריירה בעידן "הכלכלה המואצת" אתייחס בהמשך הפוסט.

 

הנשים למרות !

רבות מהנשים בוחרות במקצועות "נשיים", כי "ככה מצפים מהן" לדורותיהן. בנוסף, תדמית המקצועות "הנשיים", אינה מהגבוהות ואף נמוכה, כגון – הוראה בגיל הרך והיסודי, לעומת התיכונים, שתדמיתם עולה בשל חשיבות בחינות הבגרות, מטפלות, מזכירות וכדומה. מכאן, למובילי ההחלטות, ישנה "לגטימציה מצפונית" ואף "אתית" לכאורה, להמשיך לנצל את מצב תלותן של הנשים להעניק תנאי שכר נמוכים בכלל ועוד יותר ביחס לגברים בפרט.

יחד עם זאת, אנו עדים למגמת האי–וויתור של הנשים לעצמן ולמעסיקים לגווניהם, על התפתחותן ומינוף הקריירה שלהן, למרות היותן אימהות. למשל, פיטורי נשים בהריון עם קבלת אישור משרד התעסוקה כנותן גושפנקה לשקר שקוף עד בושה של "אי-התאמה" לתפקיד. שזה לכשעצמו חמור ביותר. עד בשורת ההריון, הבוסים גם היו מרוצים וגם ידעו לנצל את המשאב הנשי במקסימום.

ומה קורה עם הנשים, שעומדות בכל דרישות התפקיד ואף יותר במקביל לגברים ? במציאות ההישרדות, הנשים נדרשות להשקיע יותר ולהוכיח את עצמן רק בשל היותן נשים, וגם כשילדיהם גדלו וחלקם עזבו כבר את הקן !  איזו "לגטימציה מצפונית" ו"אתית" יש למובילי המדיניות בחברות, בארגונים ובמשרדים ממשלתיים להמשיך בעוול הזה ולהמשיך לקפח נשים רק בגלל היותן נשים ?

 

ומה עם יחסי נשים–ניהול  ?

(שתי המילים מתחילות באות "נ", נקווה שזה לא בגלל "נו נו נו…") ?

לדוגמה, כמחצית מהרופאים בבתי החולים הממשלתיים הן נשים, אך בצמרת שולטים הגברים, ובו-זמנית הן עצמן מרוויחות 36% פחות מהרופאים בכל המחוזות ושוב לעזאזל. יצויין, כי מדובר בכלל הרופאים שגילם נע בין 55 ל-64, כשרוב הילדים כבר עפו מהקן, כך שאין תירוצים שהרופאות עובדות פחות בגלל אילוצי ילדים ובית.

בנוסף, אישה מעולם לא עמדה בראש קופת חולים בישראל. ישנן רק שלוש מנהלות בבתי חולים ממשלתיים (שני בתי חולים גריאטרי ואחד פסיכיאטרי), שזה לכשעצמו מעניין מדוע דווקא תחומים אלו, כי אולי הן רגישות יותר לנפש האדם. חומר למחשבה.

ובנוסף, כיום, נשים מהוות רק 17% ממנהלי המחלקות שירד מ-20% משנת 2013. יחד עם זאת, למרבה הפלא, נשים אלו כבר נמצאות "במסלול הירוק" של אותם המקצועות הטיפוליים שהדרישה להם רק תגבר מעצם תחושת הבדידות של האנשים הספונים בתוך הטכנולוגיות השונות. (יכולים לחזור לפוסט הראשון מהשלישיה כאן).

לזכות שירותי בריאות כללית, ישנן שתי מנהלות בתי חולים מתוך 14 (14.2%, פחות מ-15%), ארבע מנהלות מחוז מתוך 8 (סוף סוף שיוויון נשים-גברים) ועוד מנהלת אחת שמנהלת את חברת מור (חברת הבת הגדולה).

ואילו באקדמיה, המצב עוד יותר גרוע, שיעור הנשים בקרב הפרופסורים לרפואה קטן מ-15%, אותו יחס בניהול בתי חולים ! מה זה אומר על הנשים, שאי אפשר לסמוך עליהן ? הפרדוקס הוא, שדווקא עליהן ניתן יותר לסמוך מאחר והן גם יותר מכווננות אינטרס ארגוני ופחות אינטרס אישי וגם יודעות לנצל ולמנף בו-זמנית את ה- multitasking שלהן.

 

מה היתה השפעתה של אישה אחת בלבד בדיירקטוריון ?

לעומת זאת, במחקר שנערך ב-2 מיליון חברות באירופה, הוכח, כי כשמוסיפים אישה אחת לדיירקטוריון, יש לה השפעה משמעותית עד כדי הקפצת התשואה בין 3%-8% לחברה. בנוסף, המחקר מראה, כי ככל שייצוג הנשים בחברה גבוה יותר, הוא משפיע לחיוב על שורת הרווח, הן ברמת החברה והן ברמת מאקרו-כלכלה סביבתית. ולמרות מגמת הנוכחות הנשית ותרומתן המוכחת לכלכלה, שנמצאת בעלייה, עדיין שיוויון השכר רחוק מלהיות בקוו המשווה.

בכנס שוק ההון ונשים, מעיין כהן, המשנה למנכ"ל אקסלנס, מביאה תוצאות מחקר שעסק ביכולות הקריטיות להצלחה בסביבה מטריציונית, בו זיהה ארבע תכונות מפתח להצלחה – אמפתיה, ניהול קונפליקטים, השפעה ומודעות עצמית.  הנשים בלטו באופן משמעותי ומובהק בכל ארבע תכונות מפתח אלו ביחס לגברים. העולם משתנה ומאפייני הנשים והגברים משתנים, אך עדיין אין שוויון.

יצויין להשקפתי, כי ניתן לראות את מגמת העלייה של הגברים בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה מהממוצע בקרב הגברים, כשרואים איך גברים יותר מחבקים (במובן הטהור של המילה), יותר קשובים, יותר סבלניים, יותר אמפתיים. מי שרוצה להבין טוב יותר את ההבדל המהותי של מוח האדם בין גברים לנשים יוכל לקרוא כאן את הפרק הראשון של הספר שכתב סיימון בארון-כהן.

בהמשך הפוסט נראה את חשיבותם של יתרונות אלו ותרומתן הקריטית למגמות ההתפתחויות המטאוריות בתחומי הקריירה העתידיים ב-20 השנה הבאות.

 

בכל זאת, חשוב שנהיה אופטימיות ובהחלט יש אור בקצה המנהרה

דווקא בתחום הפיננסים הנשים שולטות בצמרת הניהול – רכפת רוסק-עמינח (לאומי), סמדר באבר-צדיק (הבינלאומי) ולילך אושר-טופילסקי (דיסקונט), שזו גאווה בפני עצמה. כמו כן, בחברות כגון גוגל, הנשים מהוות 30% וכדאי לזכור, כי רבות מהן בגיל האימהות, קרי יודעות לנהל את "המשולש הקדוש" – זוגיות–קריירה–הורות – בצורה מכובדת למדי.

בנוסף, חברת מייקרוסופט ישראל ממונכ"לת ע"י שלי לנצמן וחברת פייסבוק ישראל ממנוכ"לת ע"י עדי סופר-תאני, שהן נשים  צעירות יחסית ומצליחות ביותר.

נכון, רמת ההכנסה שלהן גבוהה מהממוצע משכר הנשים ומכאן, שהן בעלות אמצעים לקבלת עזרה בתחזוקת הבית ובגידול הילדים בניגוד לאימהות משכבות סוציואקונומיות נמוכות ואף בינוניות. מגמה זו תמשיך, בעיקר אם מערכת החינוך תעודד ותחזק בפועל את לימודי המדעים כבר מהשכבות הנמוכות ביותר ולא תיזכר לעשות זאת בדקה ה-90 בתיכון בלחץ אטומי. זוכרות את אטרף ה-5 יחידות במתמטיקה וכיום עם 5 יחידות באנגלית.

ולאחרונה, אנו עדים למגמה ולתופעה מדאיגה ביותר ברמה מאקרו ומיקרו-כלכלה של הכנסת חומרי לימוד בנושא יהדות בהשפעת הממשלה הימנית, על חשבון מקצועות הליבה בגנים ובבתי הספר החילוניים. בכך, ממשיכים לקבע את המצב הכל הכך גרוע באוכולוסיה חלשה, שימשיכו לחיות על חשבוננו משלמי המיסים כחלק ממדיניות הממשלה. במקום להעניק להם כלים שיוכלו באמצעותם ללמוד ולהתקדם לקראת עצמאות כלכלית. עצוב עצוב מאוד.

 

לסיום,

מכאן המסקנה החשובה, שהנשים מהוות את הפונקציה הנכונה, המדויקת והמתאימה לחולל ולהוביל שינוים תפישתיים. נוסיף לכך, שנשים מנהלות לא פחות טוב, ואולי אף יותר מגברים, המשלבות שקיפות, תפישות ניהול, תרבות ארגונים ומשאבים מתקדמים ומקדמים באוריינטציה של חדשנות ואסטרטגיה מובילה.

לכן, דווקא ולמרות השינויים במהירות האור, הנשים תדענה להתאים עצמן, בזכות כל היכולות שמנינו כאן להשתלב ע"י יצירת פונקציות מקצועיות חדשות, שלא היו קודם לכן ואף חדשניות כמענה להתפתחות הצרכים העתידיים.

אז פשוט תסמכו עלינו הנשים, כי אנו מהוות מפתח משמעותי בפיתוח, בהתפתחות ובהובלת החברות והארגונים בעזרת יזמות וחדשנות !

 

בפוסט השלישי – נחשף לתופעה מיוחדת בה נשים קרייריסטיות מצליחות שהן גם אימהות ולדרך בה מתמודדות עם ההתפתחויות והשינויים המטלטלים בעולם 

 

 

שלכם באהבה וביזמות

אביב