בהמשך לחלק הראשון בחלקו השני של הפוסט תמימות ושותפות, אנתח יותר לעומק את הממצאים המזעזעים, כי חייבים לראות את המציאות הריאלית (ולא כפי שאנו מדמיינים, או רוצים לדמיין אותה) מצד אחד. מצד שני, נגלה מה הפתיע את המרואיינים ביחס לשותפות. כמו כן, ננסה להבין ביחד מהי משמעות הערך שותפות בתחומי החיים השונים המתממשקים עם השותפות העסקית של הסטארטאפיסטים והיזמים.

 

עולם השותפות בקרב הסטארטאפיסטים והיזמים  

במהלך הראיונות, כששאלתי את השאלות בנושא השותפות, רובם היו בשוק משני טעמים. הראשון – ההתנהגות וההתנהלות של השותפים בצורה הכי לא הולמת – גניבה, העדר אמינות ויושרה והשני – איך זה שהם (אלה שבחרו את שותפיהם) לא ראו את הכתובת על הקיר.

להזכירכם, הנה תמצית הממצאים (בהתייחס ל-30 מרואיינים)

67% נפרדו בשל אי–התאמה בהיבט המקצועי, העסקי, הניהולי והערכי-עסקי

50% נפרדו בגלל גניבת האחד את השני (30%) והעדר אמינות ויושרה (20%) !!!

20% נפרדו בצורה בלתי מכובדת, חלקם באמצעות תביעה משפטית

והמפתיע – 0%  לא חשבו לבחור את שותפיהם העסקיים על בסיס "שרשרת ערכים" המתאימה לכולם !!!

 

מסקנות ותובנות

הראשונה והחשובה ביותר – ערכים לעומת ידע מקצועי וכסף

בחירת שותף, זה כמו בן זוג לחיים, לכן "שרשרת הערכים" הנה הפרמטר הראשון והחשוב ביותר לפני הידע המקצועי והכסף ! כששני אנשים רוצים להקים סטארטאפ (ובמקרים רבים זה שלושה, אז זה עוד יותר מורכב), עליהם לזכור כי השותפות העסקית היא כמו נישואים מצליחים.

סיפור אישי עם תובנה סופר חשובה. לפני שנישאתי לראשונה, לי כבר היתה דירה בחדרה שאבא שלי מכר אותה כדי לרכוש דירה בגבעתיים עם בן זוגי הראשון. לאחר תקופה קבלנו את הסכום המשלים מהוריו. יחס 'ההשקעה' היה 75% לטובתי ו-25% לטובתו. באחד הימים כשאבא שלי בא לבקרנו בדירה גבעתיים (שנרכשה עוד בטרם נישואינו) שאל אותי אם כבר רשמנו את הדירה בטאבו ועניתי שטרם. ואז אמר לי שעלינו לרשום לפי היחס שכל אחד הביא מבין הצדדים.

אני ברוב תמימותי הגבתי בביטחון מופרז ומטופש (זוכרים שתמימות ושותפות זה שם הפוסט) "אבא, מה זה משנה, הרי התחתנו לכל החיים ולא בשביל להתגרש". ואז קבלתי במתנה את אחת התובנות החשובות ביותר בחיי שאבי לימד אותי – "תדעי עם מי את מתחתנת ועם מי את מתגרשת !". אז, בתחילת שנות ה-80 לא היה מקובל לחתום על הסכם ממון בטרם הנישואין וגם לא דברו על זה בכלל. בהחלט מומלץ כי זהו פרמט שמשקף את הכוונה האמיתית של בני הזוג בתחילת דרכם. כשאחד מבני הזוג מתנגד בנחישות, זה מציב רמזור אדום ששווה עצירת המרוץ המטורף (לעתים גם העיוור) וחישוב מסלול מחדש. בינתיים, מה שקרה, נכון, ניחשתם במדויק, לאחר 10 שנים בדיוק, התגרשנו, וזה היה תהליך ממש ממש לא סימפטי.

כיום, אני נשואה בשנית כבר 21 שנה באושר ועושר עם החבר הכי טוב שלי לחיים.

תכלס, תבדקו אם "שרשרת הערכים" של השותפים הפוטנציאליים שהיא אכן זהה לשלכם, ולא חשוב כמה האנשים מהווים פונקציות חשובות ואף קריטיות לסטארטאפ שלכם ברמת ידע מקצועי משלים או כסף.

"שרשרת הערכים" שלכם היא המצפן העסקי וחוט השדרה החשוב ביותר !

 

השניה – היכרות לעומת סביבה

היכרות מוקדמת, ממש אינה ערובה להצלחת הסטארטאפ. היא אכן יכולה לעזור בתהליך החשיבה ושיקול הדעת בטרם מקימים את הסטארטאפ, אך זוהי מציאות שונה לחלוטין. בכל סביבה חדשה, אנו מתנהגים אחרת מעצם האילוצים שהיא מכתיבה לנו ומאתגרת אותנו עם אתגרים שונים לחלוטין מבעבר.

אם בעבר התנהלנו ביחד עם החברים הכי טובים שלנו במסגרות עוטפות כגון צבא או סביבת עשייה (עבודה), לא נדרשנו להתמודד עם המציאות האמיתית. עכשיו כשאנחנו 100% חשופים למציאות הריאלית בחוץ, עלינו להבין כי כללי המשחק השתנו מקצה לקצה ולהכין עצמנו מראש לתרחישי קיצון עם הופעת אירועים בלתי צפויים, שלעתים יכולים להיות גם אכזריים ביותר.

לדוגמא, הסטארטאפיסטים פיתחו רעיון מצויין, השלימו את הפרוטוטייפ הראשוני, החלו ליצור קהילת משתמשים וגם הצליחו לגייס כסף מאנג'לים (אנשים פרטיים בעלי ממון שמשקיעים בתחילת הדרך). המציאות היא אחלה, ממש וורודה. לאחר חצי שנה של התלהבות, עשייה (עבודה) מסביב לשעון וביטחון שהולכים לכבוש את העולם מגיעים לשוקת שבורה כי נגמר הכסף. מנסים לגייס עוד כספים ולא מצליחים. והנה המציאות שחובטת בפרצוף as is. מדוע זה קורה ? התשובה פשוטה ביותר – ניהול תמים ולקוי של הכספים שקבלו והתנהלות חסרת אחריות בשל העדר ניסיון ותפישה של "יהיה בסדר".

והתוצאה … מתח, לחץ והאמת מתחילה להיחשף בקרב מייסדי הסטארטאפ, שמן הסתם משליך גם על האנשים הנוספים שעובדים עמם, בין אם הם שכירים או בין אם הם הספקים שלהם עד כדי האשמות הדדיות וזריקת האחריות האחד על השני.

 

ובכל זאת כיצד אנו יכולים להתגבר על אתגר כזה ?

ממצאי המחקר, מצאתי כי יזמים שבחרו את שותפיהם על בסיס "שרשרת ערכים" דומה ו/או זהה – יחשבו על פתרונות יצירתיים כיצד כן להתקדם, גם במחיר של האטה תוך שילוב של עבודה כפרילנסים וחיפוש עקבי אחר השקעות נוספות. זאת בתנאי שהם מאמינים בעצמם ובמוצר.

הנה דוגמה נהדרת לוולה. השבוע ראיינתי יזם בתחום הנדל"ן, שבחר את שותפיו, קודם על בסיס "שרשרת הערכים" ואח"כ על בסיס פונקציות משלימות כמו ידע מקצועי וניסיון משלים. לאחר 30 שנות ניסיון, עליות וירידות, העובדה הברורה ביותר, שהמפתח להצלחה הנו "שרשרת הערכים" שלא וויתרו עליה. היא היוותה את המצפן האתי, המקצועי, הניהולי והעסקי.

לעומת זאת, יזמים שבחרו את שותפיהם "על הדרך" בסביבה חדשה, ובלי לעשות בדק בית יסודי של "שרשרת הערכים" שלהם ושל שותפיהם הפוטנציאלים המרו בגדול וחלקם הקטן הצליח (עם קצת מזל) והשאר כשלו. מה שהיה לנגד עיניהם זו הזדמנות לעשות כסף וכמה שיותר מהר בלי לראות אף אחד ממטר.

לפי התוצאות עד כה, ניתן לראות את הזיקה הישירה בין 60% מהשותפויות שנכשלו למרות משקל ההיכרות הגבוה יחסית (40%) ומשקל ההשלמה המקצועית (50%). במקרים אלה, לרוב, מה שמנהל את השותפות זה האגו (כשהאגו השלילי הוא הדומיננטי) ומכאן, שהיכרות וסביבה אינן הפונקציות המבטיחות הצלחה בהכרח לאורך זמן.

תכלס, תבדקו אם אתם מספיק חכמים שלא להיכנס למקום שבו רק פקחים יכולים לצאת ממנו במסגרת בחינתכם היסודית את שותפיכם הפוטנציאליים. לאחר מכן, תבדקו ותנתחו אם אתם בכלל מסוגלים להתמודד ולהתנהל באופן עצמאי, ועוד כיזמים, שמתיימרים להמציא ולפתח משהו חדש ללא התמיכה של החממה של הצבא או של החברה שבה עבדתם קודם לכן.

 

השלישית – חלום הסטארטאפ וחלום הקמת משפחה

 

בשני סטארטאפים, בהם היו מעורבים חבר'ה צעירים, הנמצאים בשכבת הגיל של זוגות צעירים שמתכננים להקים משפחה, ראינו כי השותפות התפרקה, אף על פי שהרעיון היה כבר מגובש, כולל פרוטוטייפ עובד (מוצר בגרסה ראשונית).

מה זה אומר ? שאותם חבר'ה (שנכנסו להיריון) לא היו מספיק רעבים לגבי רעיון הסטארטאפ.

וההשלכות ? שאולי הרעיון לא היה מספיק חזק, כדי שאותם חבר'ה יתעלו וימצאו את כל הדרכים כן להתמודד עם שתי החזיתות בו-זמנית. דרך אגב, שניהם חזרו להיות שכירים.

 

במה המשקיעים משקיעים ?

רוב האנשים חושבים שהמשקיעים משקיעים ברעיון ובטכנולוגיה. אז ממש לא ! המשקיעים משקיעים בצוות המייסדים של הסטארטאפ – האנשים. בתחילת המצגת הם מבחינים, באיכות חברי הצוות ויודעים להגדירו כצוות בינוני, שברירי או חזק, היודע להתמודד עם המהמורות והזעזועים שהסטארטאפ יעבור במהלך חיי התפתחותו. עדיף צוות ערכי, שיודע ומבין על מה הוא מדבר, צנוע, בעל חשיבה חיובית, אסרטיבי עם חשיבה אסטרטגית עם אורך נשימה, על פני רעיון מצוין שיישאר יתום, בשל העדר צוות מצוין שידע להוציאו לפועל בצורה הטובה ביותר. 

לעומת המשקיעים, חשוב שמצד היזמים יופעל שיקול דעת של התאמה ערכית, ולזה קוראים "כימיה" אישית. כשמערכת היחסים מתחילה על רגל שמאל, כך תימשך והצפי לא יהיה בהכרח וורוד.

 

לסיכום החלק השני של פוסט "תמימות ושותפות" תבדקו בדיעבד את תהליך קבלת ההחלטות באשר לשותפיכם ותענו על השאלות בכנות –

1  לאור ניסיוני עם שותפים, על איזה בסיס בחרתי אותם – מקצועי, היכרות, כסף או "שרשרת ערכים" ?

2  כיום, פיתחתי רעיון וזיהיתי הזדמנות לגייס הרבה מאוד כסף, אף על פי שהמשקיע אינו הטיפוס לרוחי.

למרות זאת, האם הייתי בוחר/ת בו כמשקיע ? (להזכירכם כי המשקיע הופך אוטומטית לשותף שאני תלוי/ה בו)

3  האם להיכרות ולסביבה המוקדמת עם שותפיי – היה ערך חיובי ?

4  בהמשך לשאלה 2, האם המשפחה – תמכה או הפריעה להליך הקמת הסטארטאפ ?

5  מהן המסקנות והתובנות לאור ניסיונכם – ההצלחות, הטעויות, הכשלונות וכיצד תנהגו בעתיד ?

 

עד הפוסט הבא, שבוא אמשיך  לשתף כיצד אנו מתקדמים עם המיזם והסטארטאפ שלנו, גם אם זה יהיה קידום של צעד אחד בלבד.  אשמח שתשתפו אותנו בהתרגשויות של דבר שפיתחתם משלב אפס כדי שנוכל ללמוד מכל אחד.

 

באהבה וביוזמה