לאחר שסיימתי לכתוב את הפוסט האחרון, בדקתי כמה מילים הוא כולל ומצאתי שהוא מכיל 2,244 מילים ונבהלתי, שהוא יותר מדי ארוך ופשוט יתיש אתכם. לכן החלטתי לחלק אותו לשני תתי פוסטים כדי שתיהנו מהקריאה ו"שתחשוב על זה".
לפיכך, התת-פוסט הראשון כולל שלושה חלקים המתמקדים בקשר בין פיתוח המוצר, קבלת ההחלטות ובין ההתמקדות. התת-פוסט השני כולל שני חלקים נוספים שממשיך את סוגיית הקשר בין שלושת החלקים הראשונים עם השינויים המהירים ורמת התפעול. כל חלק עומד בפני עצמו, שהוא לכשעצמו יכול להתפתח לידי ספר שלם מצד אחד, ובו-זמנית, הכל קשור כ"שרשרת" וכשחוליה אחת חלשה, ניתן להרגיש את ההשלכות בהתאמה.
כמה מהסטארטאפיסטים והיזמים פתוחים לגישת השינויים המהירים ועוד בגיבוי הלגיטימציה להיכשל ?
94% ענו בחיוב
6% ענו שזו אופציה עתידית
ניכר, כי הרוב המוחץ מבין שהוא נדרש למטריצה של גמישותX עקביות = יותר הצלחה כדי להקטין את הסיכונים המאפיינים כל כך של מצבי אי-וודאות. פיתוח פרוטוטייפ נדרש לראש פתוח ברמה הכי גבוהה בשילוב הקשבה אמיתית ליוזרים שלו online תוך כדי מוכנות מנטלית ורציונאלית לשינויי ה-pivot הרבים קטנים כגדולים (שינוי כיוון כתוצאה מתוצאות הניסויים בשטח, ניתוח השוק והמגמות מחדש) ככול שיידרשו עד הבאת פתרון אמיתי ומדוייק לאתגר ולצרכים של השוק הרלוונטי.
לעומתם, רק 2 יזמים (מתוך ה-30) בסך הכל, שלמרות שהם מודעים לחשיבות השינוי, ציינו כי קודם חשוב להם לייצב את הסטארטאפ ואח"כ יוכלו להרשות לעצמם "לשחק" עם אופציית השינויים. יחד עם זאת, זה לא אומר, שהם לא עורכים שינויים, אלא יש להניח שהשינויים יותר מינוריים. מהי השפעת השינויים האלה על הצלחת הסטארטאפים עצמם, זהו כבר נושא חדש למחקר. אולי אעשה משהו בנדון. תנו לי כל היום ללמוד, לחקור ולהביא לכם ערך ואני האדם הכי מאושר.
מה זה אומר ?
גישת השינויים המהירים משקפת בגרות, הבנה של תפישת היזמות הסטארטאפיסטית, הבנת הדינמיקה של מגמות העולם והשלכותיהן עלינו כפרט, כחברה עסקית וכחברה אנושית. סטארטאפיסטים שלא השכילו להבין ולהכיל את דינמיקת השינויים, פשוט בחרו בצורה מודעת ללכת עם הראש בקיר ומשם פשוט להתרסק.
יודגש, כי השינויים לא תמיד חייבים להיות דרסטיים. לעתים מספיק שינוי קטן אך משמעותי יכול להכריע בין הצלחה לכישלון.
רמת התפעול ולוח הזמנים של הסטארטאפיסטים והיזמים –
ברמה הנמוכה –
6% נמוכה-בינונית
34% ברמה הבינונית –
10% בינונית
24% בינונית +
60% ברמה הגבוהה –
27% גבוהה
27% גבוהה +
6% גבוהה מאוד
המאפיין הבולט אצל 2 היזמים (6%) שציינו כי רמת התפעול והלו"ז שלהם היתה נמוכה – היה שהם קפצו למים קפואים עם הרבה מאוד חוסר ידע עסקי וניסיון בתחום ופשוט בחרו להמר בגדול. אחת עשתה זאת מתוך אילוץ של צורך בפרנסת ילדים מהיום להיום ולמרות התנאים לא תנאים, הצליחה בגדול עד שקמו מתחרים עם תקציבי ענק והחליטה לסגור את המיזם. ואילו היזם השני הודה, כי לא ידע לאן הוא נכנס בעקבות הצעה של שני חברים להצטרף אליהם, מאחר והצוות המייסד לא הבין יותר מדי בתחום ולא ידע לתפקד בינו לבין עצמו, ומכאן המיזם הוביל להפסדים ולכישלון מוחץ.
לעומתם, בקרב 34% שציינו שתפקדו ברמה בינונית ובינונית פלוס – סטארטאפ אחד נסגר וחברה אחרת התפרקה משותפיה ונמכרה. בנוסף, הסטראטאפיסטים הדגישו, כי היו מודעים לרמתם במסגרת האילוצים וידעו לומר שעם הזמן, לאחר שהחברה תתייצב, הם ידגישו משאבי זמן, חשיבה וכסף להשתפר.
ואילו קבוצת הסטארטאפיסטים שתפקדה ומתפקדת ברמה הגבוהה – מתאפיינים בניסיון רב-שנים, קשיחות ומשמעת עצמית גבוהה, גם בקרב הצעירים יותר, ניכרת בגרות ואחריות אישית ברמה הגבוהה ביותר. החבר'ה הצעירים יותר, נמנעים מלפעול ממקום של אגו ומתמקדים בללמוד מניסיונם האישי ושל יזמים אחרים, כדי לצמצם כמה שיותר את הסיכונים שבחרו לקחת על עצמם.
מה זה אומר ?
מאוד פשוט לראות, כי ישנה קורולציה גבוהה בין רמת התפקוד התפעולי והעמידה בלוח זמנים שקובעים מראש לבין ההצלחה. כמובן שיש לקחת בחשבון את כל שאר המרכיבים הקריטיים כמו גיבוש הצוות הנכון, גיבוש הרעיון המדוייק וכדומה.
לסיכום
כדי להיות יותר רלוונטיים למאה ה-21 –
√ כשהעולם משתנה במהירות ובצורה מטלטלת – עלינו להתאים את עצמנו תוך כדי תנועה ולהבין, כי לעתים עלינו לשנות כיוון גם אם זה ב- 1800 – ה-pivot המפורסם שלנו. אחרת – פשוט נתאדה מהשוק עוד לפני שהצלחנו להיכנס אליו.
√ היזמים הבינו כי, ככל שרמת התפקוד, התפעול והלו"ז גבוהה יותר – יבטיחו לעצמם סיכויים גבוהים יותר לפיתוח מוצרים ושירותים מדוייקים המתאימים לצרכים הריאליים של היוזרים ומכאן לצמיחה עקבית ולהצלחה. ומה שנדרש לכך – חשיבה, תכנון וסבלנות. זאת, בניגוד למרוץ העיוור אחר הכסף וההתרסקות הסמויה שממתינה להם בקצה הדרך, הרבה יותר מהר ממה ששיערו, חשבו או בכלל התעלמו מהאופציה הזו.
ולסיכום הפרק של אסטרטגיה ניהולית-מנהיגותית
1 חשיבות "הניהול המנהיגותי – הניהול השלם" ביזמות וחדשנות – על הסטארטאפיסטים והיזמים להבין כי עליהם לחשוב ניהול ומנהיגות דווקא בתחילת דרכם ולהעניק 100% תשומת לב לחשיבותם ולהטמעתם בתהליך ההקמה.
2 מתי יש להתחיל לנהל סטארטאפ ומיזם – מרגע הופעת הרעיון מתחיל מסע מורכב = תהליך ומכאן יש לחשוב, לתכנן = לנהל ולהוביל להצלחתם.
3 גיבוש הצוות הנכון – המשקיעים משקיעים בהון האנושי המייסד ופחות ברעיון כי חשוב שיהיה צוות חזק עם רעיון בינוני (שניתן לשפרו בהמשך) מאשר רעיון חזק עם צוות בינוני שלא ידע להתמודד עם אתגרים קלאסיים של סטארטאפים.
4 חשיבות ההלימה בין פיתוח מוצר, קבלת החלטות ובין מיקוד במטרה – הצלחת חברה תושג לרוב באמצעות פיתוח מוצר עם פוטנציאל לפיתוח דורות עתידיים ו/או משלימים בשילוב יכולת קבלת החלטות לא נחמדות ואגרסיביות בעת הצורך ובתוספת של יכולת להתמקד במטרה הגדולה לצד השתכרות ממקורות הכנסה נוספים לתחזוקת הסטארטאפ ופיתוח העתידי.
5 הכלת ה"כישלון להצלחה" בשילוב מנצח של תפעול וניהול זמנים חכמים – "כישלון להצלחה" זה לא כישלון אלא חלק טבעי ואינטגרלי מתהליך של למידה והמאפיין הבולט בסטארטאפים הוא ה-pivot. סטארטאפיסטים שמבינים כי עליהם לפתח את המוצר ברמת פרוטוטייפ הכי פשוט, הכי זול והכי מהיר ולהשמיש עם כמה שיותר יוזרים ולקבל אינסוף של משובים, יודעים שככל שיעשו יותר 'pivotim' כך יוכלו לדייק את הפתרון ולהגדיל את ההסתברות להצלחת הסטארטאפ. בנוסף ליכולת השינויים, כשיודעים לשלב תפעול עם לו"ז ברור עם גמישות, לפי הצורך, פשוט חוסכים הרבה מאוד משאבי זמן, כסף ועוגמות נפש ותסכולים מיותרים.
עד הפוסט הבא, שבוא אשלים את החלק הרביעי בנושא "ניהול ויזמות כדרך חיים" עם המסקנות והתובנות, ושבו אמשיך לשתף כיצד אנו מתקדמים עם המיזם והסטארטאפ שלנו, גם אם זה יהיה קידום של צעד אחד בלבד. אשמח שתשתפו אותנו בהתרגשויות של דבר שפיתחתם משלב אפס כדי שנוכל ללמוד מכל אחד.
באהבה וביוזמה,
