הזמן עובר כל כך מהר, וכבר עברו עוד 17 יום והגיע מועד פרסום הפוסט הבא בסדרת הניהול והיזמות כדרך חיים. היום אני מראיינת את היזם מספר 42 וכולי התרגשות.
לאחר שסיימתי לכתוב את הפוסט הזה בדקתי כמה מילים הוא כולל ומצאתי שהוא מכיל 2,244 מילים ונבהלתי, שהוא יותר מדי ארוך ופשוט יתיש אתכם. לכן החלטתי לחלק אותו לשני תתי פוסטים כדי שתיהנו מהקריאה ו"שתחשוב על זה".
לפיכך, התת-פוסט הראשון כולל שלושה חלקים המתמקדים בקשר בין פיתוח המוצר, קבלת ההחלטות ובין ההתמקדות. התת-פוסט השני כולל שני חלקים נוספים שממשיך את סוגיית הקשר בין שלושת החלקים הראשונים עם השינויים המהירים ורמת התפעול. כל חלק עומד בפני עצמו, שהוא לכשעצמו יכול להתפתח לידי ספר שלם מצד אחד, ובו-זמנית, הכל קשור כ"שרשרת" וכשחוליה אחת חלשה, ניתן להרגיש את ההשלכות בהתאמה.
"כיצד אתם נוהגים בדר"כ, האם אתם מתמקדים בפיתוח מוצר אחד מוביל או בפיתוח מספר מוצרים במיזם שלכם ?"
◌ עם הקמת הסטארטאפ/המיזם – מתמקדים רק בפיתוח של מוצר אחד מוביל
◌ רק לאחר ביסוס הפרוטוטייפ הראשון – אנו כבר חושבים על המוצר הבא ו/או המוצרים הבאים
◌ רק לאחר הצלחת המוצר הראשון (במסגרת מסע העליות והירידות של הפיתוח) – אנו עוברים לפיתוח המוצר הבא
◌ רק לאחר שביססנו אסטרטגית את המוצר שפיתחנו – אנחנו מתמקדים בשדרוגו עם פיתוח הדורות הבאים.
בינינו, האם יש לכם תשובה ברורה ? אשמח מאוד שתשלחו לי את תשובתכם בנוסף להתייחסותכם באתר. תודות מראש.
הפעם, השאלות אינן טרוויאליות לחלוטין, כי הן ממש קובעות גורלם של סטארטאפים ושל אף חברות מתקדמות יותר. לכן חשוב מאוד, שתעשו טובה לעצמכם ותקדישו זמן חשיבה לשאלות הללו ותציגו אותן בפני הצוות שלכם ותדיינו עליהן.
מה קורה בפועל, בסטארטאפ או במיזם לאחר שהצלחנו לגבש את הצוות הנכון ?
כפי שציינתי בפוסט ניהול ויזמות כדרך חיים – חלק 3 – גיבוש הצוות הנכון, גיבוש הצוות המתאים והכמה שיותר מדוייק הוא המפתח המרכזי להובלת סטארטאפ, מיזם וחברה מצליחים בכלל ומצליחים לאורך זמן בפרט. הצוות, הוא זה שמקבל את ההחלטות, הוא זה שאחראי על הפיתוח, השיווק, המכירות, הגיוס, הן של שותפי הצלחה נוספים בהתאם לצורך והן של הכסף מהמשקיעים. ולכן, להזכירכם, המשקיעים משקיעים בצוות ולא ברעיון.
בקיצור אחראים להכל. בדיוק כמו זוג שהופך לסטטוס החדש שנקרא "הורות". זו אחריות מקיפה של 360 מעלות, אלא שההבדל שברגע שבחרנו להיות הורים – זה לכל החיים. כיזמים, כשהסטארטאפ מצליח או נכשל – יש לנו 100% אחריות, רק לא בהכרח לכל החיים, ברור שעלינו לשאת בתוצאות, ככל שתהיינה חיוביות או שליליות. לעתים יש להן השלכות ארוכות טווח (למשל לשלם החזר ההשקעה לעצמנו או למשקיע, במידה וזה היה אחד התנאים מצד המשקיע) או על האנשים שבאו לעזור לנו ונאלצנו לפטרם בשל סגירת הסטארטאפ.
צוות שעובד חכם, ומספיק בוגר כדי להכיל כישלונות, ידע לעשות זאת במינימום נזקים מנטליים, פיזיים ופיננסיים. לכן אופי ואיכות הצוות המייסד בשילוב "שותפי העשייה" (השכירים, הפרילנסים או שאר הספקים למיניהם) הוא כל כך קריטי, בדיוק כמו יסודות הבניין. תמיד חשוב להסתכל על הטווח הארוך ברמה האסטרטגית – כיצד נוכל להתגבר על כל מיני מהמורות מפתיעות יותר או פחות, שעתידות לצוץ במהלך פיתוח המוצר/השירות. יש לקחת בחשבון שזה חלק משגרה של פיתוח סטארטאפים.
והממצאים …
אני ממשיכה לשבת על כל הממצאים הרבים ברמת המאקרו והמיקרו במסגרת המחקר שלי את מאפייני הניהול-המנהיגותי וההתנהלות של הסטארטאטאפיסטים והיזמים ( שמתייחסים ל-30 מתוך 50 בשלב זה).
בחלקו הרביעי של סדרת פוסטים זו, בה אני בוחנת את יחסי היזמות והניהול לאן, אציג את הממצאים עם תובנות, שאלות והרהורים לחשיבה בהקשר למאפיינים של תפקוד הצוות המייסד והמוביל בסטאטרטאפ לאחר גיבושו ברמת המיקרו.
האם היזמים פיתחו מוצר אחד מוביל או מוצר מוביל פלוס מוצרים משלימים ?
הסטארטאפיסטים והיזמים השיבו בחיוב כש –
77% פיתחו מוצר אחד בתוספת מוצרים משלימים
13% פיתחו מוצר מוביל עם חשיבה על פיתוח עתידי של מוצרים נוספים
10% התמקדו בפיתוח של מוצר אחד בלבד
ניתן לראות כי רוב מוחץ של למעלה מ-3/4 מהנשאלים (23 מתוך 30) הבינו כי מוצר אחד זה טוב, אך אינו מספיק. עליהם לחשוב ברמה האסטרטגית-עסקית ולפתח את הדור הבא, בין אם זה שדרוג הקיים עם תוספת של פיצ'רים, במוצרים ו/או שירותים משלימים. למשל, ידוע כיום, שכמקימים מיזם שמטרתו העיקרית להעניק מגוון שירותים בצורת ייעוץ, ליווי ותמיכה לא יחזיק זמן רב מעמד, מאחר והוא יידרש לשירות תמיכה במישור הטכנולוגי על מנת להטמיע את השינויים, התהליכים וכדומה בקרב מקבל השירות שלהם תוך חסכון במשאבי זמן וכסף לטובת מקבלי השירות שלהם. כתוצאה מכך, היזמים ירוויחו בידול בענף השירותים ויגדיל את סיכוייו ליצירת צמיחה אקספוננציאלית עם רווחים גדולים לאורך זמן. הרי זה חלומו של כל יזם וסטאטראפיסט.
יחד עם הרוב המוחץ, מצטרפים עוד 14% (4 יזמים) שברור להם, כי בעתיד הקרוב ו/או הרחוק יידרשו לפתח מוצרים משלימים נוספים כדי להבטיח את הגדלת ההסתברות לצמיחה אקספוננציאלית לאורך זמן, כי אחרת פשוט המוצר/שירות יתאדו לאחר תקופת מה, כי כבר יקומו סטארטאפים עם מוצרים ושירותים טובים יותר.
רק 10% מהיזמים (3 במספר) הצהירו כי התמקדו אך ורק במוצר אחד בלבד. אך מה שמרתק הוא ששניים מהם סגרו את הסטארטאפ. האחד בגלל שזוג שותפים (נשוי) מתוך הארבעה, החליטו לחזור להיות שכירים כי רצו להקים משפחה, קרי מניע אישי ואילו השני נסגר, כ לא הצליח להשיג השקעה להמשך, מניע כספי. לעומת השניים שנסגרו, השלישי נסגר לאחר 50 שנות וותק, שהיה דרך אגב בתחום יזמות נדל"ן ובניה.
מה זה אומר ?
כפי שראינו, הרוב המוחץ של פיתוח מוצר אחד מוביל פלוס משלימים, בהווה ובעתיד מהווה 90% יחדיו. בקרב הרוב, רק סטארטאפ אחד נסגר, בשל העדר קורולציה בין תחומי ההתמחות לבין גודלו הפוטנציאלי של הסטארטאפ. מכאן ניתן להסיק, כי הצוות המייסד לא גובש אסטרטגית-עסקית לטווח הארוך. לכן לא מפתיע שהוא התפרק.
הנה דוגמה קלאסית לקורולציה הקריטית בין צוות מגובש וחזק לבין ראייה אסטרטגית-עסקית לטווח הארוך לכדי הפיכת הסטארטאפ לחברה גדולה ומבוססת שצומחת בעקביות ובשיטתיות עם פיתוח של מוצרים נוספים בהתאמה למאה ה-21.
תהליך של קבלת החלטות מאתגרות, גם אם הן פופולריות –
100% מהסטארטאפיסטים והיזמים ענו בחיוב ובצורה חד–משמעית –
האמת, שזו היתה אחת ההפתעות במחקר הזה, כי אדם שיודע לקחת החלטה מאתגרת, גם כשהיא פחות פופולרית, כמו לסגור פעילות של סטארטאפ – החלום ושברו – סימן שהוא אדם בוגר ובעל אחריות. יזם כזה, ידע ללמוד הן מההצלחות כגון של תרבות התחקיר של חיל האוויר הישראלי והן מהטעויות שעשו. אבא שלי ז"ל לימד אותי, עוד מהיותי קטנה – שמי שלא עושה = לא טועה. ולי היה מזל גדול, שהוא לא רק לימד אותי את תפישת החינוך הזו (היא לכשעצמה אומרת רבות עליו), אלא גם אפשר לי לטעות. העיקר ללמוד ולעשות בפעם הבא הכי טוב.
בתחילה ובסופו של דבר, לכל החלטה שאנו בוחרים לקבל – אנו האחראים הבלעדיים. אין לנו את "הפריבלגיה" של "אכלו לי, שתו לי", כי זה הכי קל ומזה לא נלמד דבר.
הנה ההחלטות הקרדינליות שהשפיעו על עתיד הסטארטאפ –
רכישת מאגר של מקבלי שירות, שמירה על הטכנולוגיה בצורת שליטה בבעלות המניות מטעם היזם המייסד והמפתח, פירוק הסטארטאפ, הכנת המיזם להצטרפותה של קרן השקעות אליו, גיוס אך ורק את המקצוענים ברמה הגבוהה ביותר מתוך תפישת השקעה ולא הוצאה, הכנסת טכנולוגיה דיגיטלית למשרד, עזיבת משרה שכירה לטובת היזמות, עצירת מהלך במקום מסויים בשל מצב פוליטי באותו מקום, עזיבת החברה המקורית והרמת חברה חדשה, וויתור על השותף הראשון, יציאה מחברה תוך העברת המניות לשותף במתנה, פתיחות לשותפות עסקית חדשה, עזיבת מקבל שירות גדול כדי לאפשר נגישות לכמות גדולה של מקבלי שירות חדשים, השקעה גדולה יותר בפרסום דיגיטלי מבעבר, שינוי מהותי של עיקר הסטארטאפ (Minimum Viable Product – MVP), הכנסת מרכיב זול יותר במפרט (ולא פחות איכותי) שמייצר רווח גדול יותר, ייעול ההון האנושי (כולל פיטורים), להיות בעל מניות יחיד בלבד.
חשוב לי להזכיר, כי 4 סטארטאפים ומיזמים נסגרו (מתוך 30) במסגרת ההחלטות המאתגרות ממגוון הסיבות המוזכרות מעלה. שלושה מהם נסגרו לגמרי והרביעי שנסגר, אותו יזם מקים סטארטאפ חדש במקומו.
מה זה אומר ?
כל החלטה נתקבלה בבחירה מודעת ובאחריות מלאה. ברור, שחלק מההחלטות הן כתוצאה מאכזבה, בין אם זה מהשותפות (תוצאה של בחירה אישית שלנו), או מאי מציאת משקיע ובין אם זה מאכזבה מהשינוי הפוליטי ומכאן השפעה ישירה על המצב הכלכלי באותה מדינה.
החשוב להבחין בין סוג המניע של ההחלטה, שיכול להיות סובייקטיבי בעקבות השינויים הפחות סימפטיים (אכזבה מהשותפות) לעומת האובייקטיבי בזכות קריאת המגמות והשינויים בעולם כמו הכנסת המרכיב הדיגיטלי לחברה (בתחום הפרסום).
רמת הפוקוס לכל אורך הדרך למרות הפיתויים להרוויח הרבה כסף במקביל (גם אם זה לא קשור לסטארטאפ שבהקמה) –
84% ענו בחיוב שהם מתמקדים אך ורק בפיתוח ובהקמה
10% ענו כי שילבו בין השניים – לצד הפיתוח וההקמה – המשיכו לעבוד במשרה חלקית כדי להביא כסף להמשך הפיתוח
6% ענו בשלילה – מאחר והם הקדישו את עיקר זמנם לחסוך כסף לסטארטאפ ומעט בפיתוח (בתחילת הדרך)
ניתן לראות, כי הרוב המוחץ, חולם "לכבוש את העולם" ומקדיש את כל משאביו בפיתוח ובהקמת הסטארטאפ. מדוע הם עושים זאת, כ הם רוצים להגיע הכי מהר לפרוטוטייפ האידיאלי כדי שיוכלו להציג בפני המשקיעים. אך ממה חשוב להיזהר ? המהירות מהשטן. החבר'ה, בעיקר הצעירים, מסונוורים מהדולרים שבטוחים שהם נופלים משמי המשקיעים ישר לידיהם, כי הם כבר באקזיט. לרוב, הם נכשלים, כפי שציינתי בפוסט ניהול ויזמות כדרך חיים – מס 2 את נושא העיוורון מרוב תשוקה לעשות את "המכה", האקזיט המיוחל. לכן חשוב להיות מודעים, שכדי להצליח, הסטארטאפיסטים יידרשו לקבל החלטות בוגרות, גם אם הן אינן פופלריות.
מה זה אומר ?
להקים סטארטאפ או מיזם, בבסיס ההחלטה נדרש קור רוח ואומץ מצד אחד. מצד שני, החלום והתשוקה לעשות משהו גדול מאתנו שיוכל לתרום לעולם טוב יותר חשוב לא פחות כפי שהקדשתי פוסט שלם על מהו המניע האמיתי להקמת סטארטאפ. בתחילה ובסופו של דבר, זה בסדר שמטרתנו להרוויח כסף ועוד הרבה. יחד עם זאת, עלינו לקחת בחשבון את "הלונה פארק" של המסע המאוד דינאמי הזה ולדעת שיהיה עלינו לקבל החלטות בוגרות עם אחריות מלאה לכל צעד ושעל שאנו מתכננים לבצע.
לסיכום
כדי להיות יותר רלוונטיים למאה ה-21 –
√ בקרב רוב היזמים קימת המודעות כי כדי להפוך את הסטארטאפ לחברה צומחת בעקביות – על הסטארטאפיסטים לפתח מוצר מוביל עם מוצרים משלימים, בין אם זה בהווה או בעתיד. יחד עם זאת, מה שברור, שכדי לבסס חברה על מוצר אחד בלבד שלא מעדכנים או משדרגים אותו, זה אתגר גדול ביותר.
√ כל הסטארטאפיסטים והיזמים הבינו כי תהליך של פיתוח טכנולוגיות, מוצרים ושירותים עם הקמת סטארטאפ ומיזם – כרוכים באינסוף, החלטות קטנות כגדולות ברמה של החל מאתגרות חורצות גורל הנדרשות במקביל לאומץ, בגרות, שיקול דעת ואחריות גבוהה ביותר, כמו לסגור חברה, לפטר מקבל שירות גדול שהבטיח הכנסה גבוהה מדי חודש וכדומה.
√ הסטארטאפיסטים מבינינו מבינים כי הקמת סטארטאפ נדרת ללקיחת סיכון, הקרבה וטוטליות – לפחות מנטלית בתחילת המסע ובהמשך גם כלכלית. רובם השקיעו את כל זמנם תוך כדי התמקדות נאמנה בפיתוח ובהקמת הסטארטאפ. הם חסכו כסף, עזבו עבודה מכניסה אחרת ופשוט התמסרו 100% לסטארטאפ. זה אומר שהיו מוכנים לשלם את המחיר ולשאת באחריות מלאה על כל התוצאות, תהיינה אשר תהיינה.
עד הפוסט הבא, שבוא אשלים את החלק התת-פוסט השני של החלק הרביעי בנושא "ניהול ויזמות כדרך חיים" עם המסקנות והתובנות, ושבו אמשיך לשתף כיצד אנו מתקדמים עם המיזם והסטארטאפ שלנו, גם אם זה יהיה קידום של צעד אחד בלבד. אשמח שתשתפו אותנו בהתרגשויות של דבר שפיתחתם משלב אפס כדי שנוכל ללמוד מכל אחד.
באהבה וביוזמה,
