אנחנו בפרק האחרון של המחקר בו נלמד כתוצאה מהניסיון המצטבר לאורך שנים של 30 היזמים והסטארטאפיסטים מתוך ה-50 שראיינתי. פרק זה מורכב בין שישה לשמונה חלקים, מאחר והצטבר מאגר גדול של פרטים ונתונים, וחשוב לי לנתח את התופעות המעניינות והמרתקות וזהו בעצם הדובדבן שבקצפת (אם אפשר עם כמה שפחות קלוריות) שאליו אני שואפת.

 

האם כדאי לכל אחד להקים מיזם או סטארטאפ ?  

כשניתחתי את משמעות התוצאות, שמתי לב כי ההמשגה בעצם משקפת, לתפישתי, "שרשרת ערכים" מעצם העקרונות בהם האנשים מאמינים בהם, שמהווים את הבסיס להתנהלות נכונה ומכאן להצלחה.

כמו בפוסטים הקודמים, העליתי לרזולוציה עוד יותר גבוהה את ניתוח הממצאים בפוסט זה, מאחר וזיהיתי תופעה שהערך הדומיננטי בקבלת החלטות בהקמה או באי–הקמת סטארטאפ – הוא התפקחות, שמייצג את הרציונליות.

בפוסט הקודם, ראינו כי כל המרואיינים ענו ששיפרו את התנהלותם מסטארטאפ לסטראטאפ בזכות תהליכי קבלת החלטות מושכלים יותר מהפעמים הקודמות, בהן האמוציונליות שלטה יותר מהרציונליות. מכאן, זה ממש מסקרן לדעת, האם למרות הכל, הם ממליצים לכל אחד להקים סטארטאפ, לאחר ששלמו את המחיר הכואב בכישלונותיהם.

האמת, שהתשובות, מצד אחד הן סימטריות ומצד שני, משקפות מגמה ברורה של כיוון למי כן הם ממליצים להקים סטארטאפ.

 

ההתפלגות התחלקה  בין  שלוש תשובות – "לא" חד–משמעי – תשובה שלילית חד-משמעית;  "לא וכן" – לא, אלא אם כן… ו"כן" חד–משמעי – תשובה חיובית לד-משמעית.

 

40% "לא" חד–משמעי

1  "לא" חד–משמעי ללא נימוק   –  84%  (מה-40%)

2  "לא" עם נימוק                     –  16%  (מה-40%)

 

הנימוקים התמקדו ברעיון שזה לא מתאים לכל אחד ובכלל לא, מאחר וזה כואב. כל המרואיינים שענו עם תשובה זו, ממש יכולתי לראות אותם "נעמדים על רגליהם האחוריות" בצורה האסרטיבית ביותר, שממש הרגשתי שזה בא ממקום של רצון "להגן" על "היזמים המדומים", שהם ממש לא מתאימים ליזמות העסקית עם כל רמת הסיכונים שעליהם לקחת על עצמם. זאת, כדי לחסוך מהם את העוולות, האכזבות והכישלונות שהם חוו בעבר.

 

20% "לא וכן"

ניתן לראות חלוקה ברורה בין התכונות הבסיסיות הנדרשות של יזמים המקימים סטארטאפ לבין ראייה ניהולית כוללת.

התכונות הנדרשות   –     מוכן לשלם את המחירים, תמיכת המשפחה , יכולת להחליט מהר, אופטימיות, האצלת סמכויות

ולדעת לשחרר, עור של פיל, יודע לקחת סיכונים, לחשוב מחוץ לקופסה, יוזם שאינו פוחד, מנטליות ומקצוענות.

ניהול והתנהלות     –     יכולת יצירת האיזון בין עבודה כשכיר לבין המשפחה, בחירת השותפים המתאימים, גם בהיבט

המקצועי והערכי שניתן לסמוך עליהם.

הון פיננסי              –       קידום הסטארטאפ באמצעות הבאת הון עצמי אמיתי.

 

כוונתם של המרואיינים שענו קודם בתשובה "לא", נמקו את תשובתם בכך, שקודם יהיו זהירים ומפוקחים לפני שנכנסים ל"הרפתקה" הזו. בנוסף, הוסיפו את ההסתייגות "אלא אם הם …" במגוון תשובות שהתחלקו לשלוש קטיגוריות –

הראשונה – בעלי התכונות הנדרשות לסטארטאפיסטים וליזמים שמוכנים ומסוגלים מבחינת אישיותם לקחת סיכונים, על כל המשתמע בכך.

השניה – יודעים לנהל ולהתנהל כיזמים שיודעים לקבל החלטות בסוגיית השותפות על היבטיה השונים.

השלישית – ולבסוף מבינים ריאלית שעליהם להתבסס קודם על הון עצמי שמביאים מהבית. קרי, לא ממשקיעים, יכול להיות גם הלוואה מהבנק, או שבדר"כ מלווים מקרובי משפחה. ברור שכל אחד מהם דיבר על בסיס ניסיונו האישי.

 

40% "כן" חד–משמעי

ניתן לראות חלוקה ברורה בין התפקוד האישי של יזמים המקימים סטארטאפ לבין תפקודם אובייקטיבי.

האישית                     –   ללכת אחר החלומות, תשוקה, בחינת מוכנות לשלם את המחירים, זה ב-DNA, תשוקה לפתור בעיה

אמיתית, אמונה בעצמי וברעיון, רוח יזמית, אמביציה ורעב לגדול עם אש בעיניים, מוכנות לעבוד קשה, חוזק נפשי, מתמיד, אישיות עצמאית שאוהב לנסות, להכיל טעויות, לדעת, להצליח ולהכיל הצלחה; סבלנות, התמדה, עקביות, מביא חדשנות, מאמין ועושה.

האובייקטיבי–ניהולי    –  חשיבה ביקורתית, מיקוד במטרה, הקשבה בכלל והקשבה אינטואיטיבית, אמונה ברעיון, ראייה

אסטרטגית ארוכת טווח, יודע לנתח בקור רוח, חשוב לא להירתע כשיש גירוי ורצון, לדעת לבחור את השותפים המתאימים ערכית ומקצועית, הערכת סיכוי ריאלי

התנהלות פיננסית      –   כשמגיעים לשלב ההשקעה בסטראטאפ – יש לחשב את גובה ההשקעה בהיבט אסטרטגי כי יש

לקחת בחשבון שההוצאות ההכרחיות תהיינה גבוהות יותר בכ- 30% מההערכה הראשונית בפרק הפיננסי בתוכנית העסקית. ;  כי זו הדרך למי שרוצה להצליח בישראל; הערכת סיכוי ריאלי, עם הידיעה המפוקחת להיכנס לפרוייקט כזה, שהוא במקרים רבים "פרוייקט חיים" זה לא מהיר ולא כסף מהיר.

הארה לתשומת לב – יש לקחת בחשבון, שכל תוכנית עסקית, עם כל הנתונים הכי ריאליים, עדיין עוסקת בעתיד, שאינו ידוע ואינו בטוח ובעצם מתבטא בסיכונים.

גם כאן, תשובתם של המרואיינים, שהתאפיינה ב"כן" ברור וחד-משמעי התחלקה לשלוש קטיגוריות –

הראשונה – האישית שכוללת גם תכונות אישיותיות-התנהגותיות של סטארטאפיסטים ויזמים וגם של מנהיגים. לתפישתי, זה חייב ללכת ביחד. יזמות = מנהיגות !

השניה – האובייקטיבי–ניהולי בא לידי ביטוי בבגרות ובלקיחת אחריות על קבלת החלטות, שלעתים הנדרשת אומץ כמו לומר את האמת בפנים, בין אם זה של השותפים המייסדים ובין זה עם המשקיעים ולפני הכל בפני עצמם.

והשלישית – התנהלות פיננסית שסביבה "רוקדים" ומתאמנים כמעט 24/7 כדי לעשות את המכה ומרוב תשוקה והתאהבות ברעיון ובעצם המושג סטראטאפ, עד כדי סינוור ועיוורון, חושבים שהם יודעים הכל, רוצים לחסוך כסף (כי אין להם רזרבות ליועצים מקצועיים בתחום), עושים הערכת שווי חברה בלתי ריאלי (עוד לפני שיש חברה).  ולבסוף, מפילים את עצמם בפח ומגייסים מהמשקיע הראשון בכלל, או מהמשקיע הראשון אחרי ששמעו הרבה פעמים "לא", "כסף טיפש" סכום יחסית נמוך ביחס למתן אחוזים גבוהים מדי. ולבסוף, הכסף נגמר מהר, ואולי הם מצליחים לגייס עוד "כסף טיפש" תמורת עוד אחוזים גבוהים מדי ואז הם נדחקים לשוליים, או שמוצאים עצמם בחוץ והם נאלצים לעבוד כשכירים. כמובן, שאלה מקרי קיצון, אך יחד עם זאת, לגייס "כסף חכם" ולא טיפש – זו מיומנות ואמנות ומומלץ בחום להיוועץ עם מומחים בתחום.

ועוד יותר ממליצה לחזור לפוסט שעוסק בגיוס השקעות חלק 1 וחלק 2.

להזכירכם, הסיבה המרכזית לכישלונם של סטארטאפים ומיזמים היא אופן הניהול הערכי, האישי, המקצועי והאסטרטגי-עסקי. ישנם סטארטאפיסטים רבים, שיש להם רעיון מעולה ובמקום להתמקד בפיתוח ובמה שהם הכי טובים, הם חושבים ומתעקשים שהם גם יודעים לנהל את הפיתוח (אף על פי שהם הוגי הרעיון והמפתחים), את הייצור, התפעול, השיווק ובכלל להיות המנכ"ל, שזה כאב ראש גדול במיוחד. ומה שמפעיל אותם זהו האגו, ועם אגו לא הולכים למכולת כפי שעם אהבה לא הולכים למכולת. זה אומר שחייבים להיות מציאותיים ברמה הריאלית בשונה ברמת הדמה-מציאותי. הם חושבים שהם מציאותיים.

 

לסיכום,

1  40% ("כן") – 20% ("לא וכן") – 40% ("לא") –  קיימת חלוקה סימטרית בין "כן" לבין "לא" והיא מופיעה באופן מפתיע, ואולי לא וכן ב"לא וכן" על בסיס התנאי – "אלא אם הם …". ייתכן, שהוא אינו מקרי, מאחר והחלוקה הקטיגוריות דומה מאוד – תכונות אישיותיות – ניהול והתנהלות – התנהלות פיננסית. קרי, ניתן לראות כי אותה חפיפה מתקיימת ברמת מאקרו – 40-20-40 וגם ברמת מיקרו במסגרת ה-20 כפי שהוצג מעלה.

אם נשווה בתכנים עצמם, נראה חפיפה קונספטואלית של תכונות המאפיינות סטארטאפיסטים ויזמים קלאסיים שלא רואים אף אחד ממטר. לעתים זה גם על חשבון השותפים, שבגלל זה, הסטארטאפ מתרסק. ממליצה לחזור לפוסט תמימות ושותפים  – חלק 1 וחלק 2.

2  ישנם גם מכנים משותפים בין תכני התכונות – כמו אומץ, בגרות, אחריות, ראיה מרחבית כוללת ואסטרטגית, נחישות, שליטה ובקרה

3  תכונות של יזמים הן תכונות של מנהיגות – קם ועושה

4  מה לא ראינו ? – אף אחד לא ציין את עבודת הצוות, במיוחד אלה שכן ציינו את בחירת השותפים. צוות חזק של מייסדים זה טוב. יחד עם זאת, בנוסף למייסדים יש עוד מועסקים כשכירים ו/או פרלינסים, במיוחד לאחר גיוסים כשמגייסים את ההון האנושי להיכנס לקצב טורבו כדי להצדיק את ההשקעה.

5  האיזון הסינרגטי התלת ממד – בין האמוציונליות, הרציונליות ובין האינטואיציה. לשים לב מה מושך ומוביל אתכם ולראות שזה לא מסנוור את הצלע השניה ו/או השלישית. זה תמיד ישמור אתכם שקולים שיודעים לעצור, לנשום ולספור עד 10 בטרם אתם מחליטים החלטות פזיזות שבעתיד תיזוקו ואולי אף תתרסקו. אמרנו שחייבים להיות מציאותיים ברמה ריאלית, נכון ?…

 

אז לפני שאנו עטים ורצים להקים סטארטאפ או מיזם כדאי שעמוד מול המראה ונבדוק את המציאות הריאלית –

1  האם האישיות שלי מתאימה, שמסוגלת להכיל את הלוליינות המטורפת  ?

2  האם אנו שומרים את ידנו על דופק שיקול הדעת המאוזן ויודעים להמשיך קדימה לעבר המטרה עם ההקשבה לתשוקה ולאמונה בעצמנו וברעיון, עם הידיעה שבדקנו בדיקה מאוד יסודית עם מקבלי השירות הפוטנציאליים בטרם התחלנו את הפיתוח המשמעותי ובו-זמנית גם קשובים לאינטואיציה שלנו ?

3  האם בדקנו ואיששנו את המקור הפיננסי שיהווה לנו את הבסיס הראשוני בטרם אנו מסתנוורים מ"כסף טיפש" של המשקיעים, רק בגלל שלא תכננו נכון הקונספט האסטרטגי של הרעיון ומבינים לאן פננו ?

4  האם יש לנו בכלל את יכולות הניהול של הקמת הסטארטאפ, החל מפיתוח הרעיון ולא רק לאחר שגייסנו כסף (בתקווה שהוא חכם") ואנשים נוספים לחברה ?

 

בפוסט הבא, אמשיך לסוגיה הבאה שתתמקד במניע המרכזי להקמת סטארטאפ ומיזם.

 

באהבה וביוזמה,