מה הספקתי בינתיים ?

הגעתי למחצית הדרך והספקתי לראיין כבר 25 סטארטאפיסטים ויזמים ואני במלוא התנופה לראיין עוד 25. בינתיים בין לבין, אני מתחילה לרכז את כל הנתונים על מנת שאוכל לנתח ולזהות מאפיינים ומגמות. אני חייבת לומר ולשתף כי תהליך הראיונות הנו תהליך מעשי ומלמד ומראיון לראיון, אני מרגישה שאני עשירה ומאושרת. עצם המפגש, שברובו הוא פיזי, מייצר מאורע מרתק ומרגש גם יחד שמתניע אותי באינסוף אנרגיות, כי אני מבינה ומאשררת את הרעיון המקורי שלי. זה לכשעצמו מדהים ביופיו.

 

מדוע חשיבה ?

היזמים שאלו אותי אם אפשר שאשלח את השאלונים במייל והם יוכלו למלא, הסברתי שזה לא שאלון אמריקאי בסגנון גוגל, אלא שאלון שמחייב חשיבה, יצירת דיאלוג, הסבר ושאלות לצורך כוונון השאלות בצורה כמה שיותר מדוייקת כדי לקבל תשובות בהתאמה.

 

מדוע זה כל כך חשוב לתוצאות המחקר ?

כי תוך כדי השיחה, חשוב לי לוודא שהסטארטאפיסט והיזם מבינים בדיוק את כוונת השאלה או הסוגיה. ואחת התופעות המעניינות היא, שבמקרים רבים, כל הסטארטאפיסטים והיזמים, נדרשו לחשוב לפני שענו, הם לא שלפו באופן הכי טבעי את התשובות מיידית.

 

איך ידעתי ?

כי ראיתי שהם ממש חושבים ומתאמצים להביא את האמת הכי מזוקקת שלהם מ'הקישקס' וגם אמרו בפליאה והכי ספונטני – "וואוו, לא חשבנו על זה אף פעם"; "לא חשבנו שזה כל כך חשוב להגדיר דווקא בתחילת התהליך";  "לא ידענו ולא היינו מודעים בכלל כמה זה חשוב לחשוב ביחד עם השותפים ואח"כ להגדיר את הדברים האלה. אין ספק שזה היה עוזר לנו מאוד". וזוהי אחת ההוכחות החשובות להיתכנות הרעיון של המיזם והסטארטאפ שלנו.

 

ומה סקרן אותי במיוחד ?

אחד הדברים שהכי הכי מסקרנים אותי לדעת, מדוע הסטארטאפיסטים והיזמים בחרו להקים סטארטאפ או מיזם, גם במחיר של וויתור על חיי נוחות, משכורת קבועה וגבוהה, שקט נפשי יחסי (כמה שניתן), או מתוך אילוץ סובייקטיבי ו/או אובייקטיבי.

לכן, זו היתה אחת מתוך השאלות המובילות בין עשרות השאלות שנשאלים הסטארטאפיסטים והיזמים.

חשוב להדגיש ולהבין כי סוג 'המניע', במקרים רבים, יכול להוות את 'המצפן' להצלחה או לכישלון ידוע מראש. לדוגמה, ישנם מקרים, שמנהלים שלא הצליחו כשכירים, אם זה במישור המקצועי ואם זה במישור הבינאישי (כי לא הסתדרו עם הבוס, ולא חשוב מאיזו סיבה), החליט להקים מיזם מתחרה 'טוב יותר' מהחברה בה עבד, כי נמאס לו מכל האווירה העכורה (מכל סיבה).

המניעים לכך יכולים להיות – "הבוס כל הזמן מתנכל אליי", "לא מקדמים אותי למרות שנות הוותק שלי", "הצעתי רעיון מעולה כדי שישפר את המוצר הקיים והחוכמולגים האלה החליטו שלא, למרות שמאחורי הקלעים הודו בפניי שזה רעיון מצוין ויכול להגדיל את ההכנסות, ורק בגלל שהרעיון בא ממני ולא מהבוס, אז זה לא יקרה". במקרים כאלה, או שהיזם מבין שאין לו יותר מה לחפש בחברה הזו ומחליט להקים מיזם או סטארטאפ חדש או להיתקע כשכיר, שהופך לבורג עם ראש קטן רק כדי לקבל משכורת, כי הוא חייב להתפרנס.

במידה והמניע סובייקטיבי – כמו שיש לאותו אדם רעיון מעולה להגדיל את ההכנסות, אז במקרים כאלה, אדם שבאמת מאמין בערך שהמוצר יכול להביא לצד יצירת מחזורים גבוהים במיוחד, יתפטר ויקים חברה חדשה. מה הסיכויים להצליח ? אם זה בא מתוך 'נקמה', "הם לא רצו לקבל את הרעיון, רק בגלל אגו (פוליטיקה ארגונית), עכשיו אני אראה להם כמה הם היו טיפשים", והוא כולו אטרף להוכיח, ומכאן זה יכול להביא לשני מקרי קיצון לדעתי. הראשון – הוא באמת יצליח ויצחק בדרך אל הבנק בזכות ניהול נכון ובוגר של התהליך בזכות אמונה ביכולות שלו, למידת עומק והקשבה ליועצים הרלוונטיים ובתוספת קצת מזל, שאף פעם לא מזיק. והשני – מרוב שהוא באטרף להוכיח (מתוך אגו מנופח) הוא מהמר והולך עד הסוף בתחושה של "אין לי מה להפסיד" ומתרסק מול קיר בטון, כי לא היה בסיס מנטלי ושל בגרות של האדם מעצם היותו תקוע ואינו יכול להיות יזם.

במידה והמניע אובייקטיבי – החברה הבינה כי חלק מהמוצרים שלה כבר לא רלוונטיים, או נגמר להם רישיון למוצר הדגל שלה (ראו מקרה חברת טבע), האנשים נמצאים בפני שוקת שבורה. החזקים והיזמים באופיים, יתחילו מבעוד מועד ללמוד לאן נושבת הרוח, ומהן האופציות שלהם בשוק, יבינו כי עליהם לרכוש ידע ומיומנויות חדשות שיהיו רלוונטיים למאה ה-21, יחפשו מקום אחר להיות שכירים בתחום חדש כיד לרכוש ניסיון ואח"כ יקימו מיזם משלהם. ואלה שהם בעלי אופי של שכירים בלבד, גם הם יידרשו לעשות כן, בחיפוש מקום חדש, בתקווה שימצאו ויסתפקו בלהיות שכירים.

כפי שאני נוהגת לציין בכל הזדמנות, המאה ה-21 היא המאה של היזמות. המאה הזו דורשת מאיתנו להמציא את עצמנו מחדש כל שנתיים, בין אם אנחנו שכירים (שאח"כ, נהפוך לפרילנסים) ובין שאנחנו עצמאיים ויזמים.

אנשים שוכחים שלהיות יזם זה אופי, נדרשים לכך מאפיינים בסיסיים, וכשאין לנו אותם, לא יעזור כלום. זה נכון, שיזמות אמיתית נדרשת ללקיחת סיכונים, להקרבה של הרבה מאוד פרמטרים אישיים כי היזם נדרש להקדיש 24 שעות במיזם שלו, שזה אומר גם על שעות איכות עם המשפחה במהלך השבוע, הראש כל הזמן חושב ועסוק באיך לעשות את הדברים הכי נכון וכמה שיותר מהר. זוהי מהותו של סטארטאפ (ברוב התחומים, מלבד, מדיקל, מדעים וטכנולוגיות הנדרשים לתקופות מחקר וניסויים אינסופיים).

 

מגוון המניעים להקמת סטארטאפ שמשקפים תמונה ייחודית

תשוקה ליצור ולשים חותם אצל כמה שיותר אנשים בעולם ולעזור ליצירת חיים טובים למען אחרים

לייצר שינוי עם יכולת השפעה עם מעט אנשים ולפתח ולייצר כחול-לבן

אמונה בעצמי וברעיון ורעב ליישם רעיון

למנף רמת חיים אישית ולחיות את החלום 365 עם עצמאות כלכלית ומקצועית וביטוי עצמי (במקום להיות כלוא בקופסה משרדית תחת בוסים)

אווירת הבועה של השגת השקעות בקלות

וייב וקצת אגו

 

ניתן לראות 3 מאפיינים מובילים של המניעים –

1  להשפיע על האנושות (ברמה החיובית)

2  התשוקה ליצור משהו גדול ומשלי

3  התשוקה להגשמה עצמית מקצועית וכלכלית

 

לסיכום, תעניקו לעצמכם זמן חשיבה ותבדקו את עצמכם מה מניע או יניע אתכם להקים סטראטאפ –

1  יש לי מזומן בלתי מוגבל בבנק – מה הייתי רוצה לעשות כדי להשפיע על האנושות ?

2  איפה אני מדמיין/ת עצמי מוביל/ה מהלכים ?

3  האם קיים פוטנציאל של זיקה בין החלום שלי לעזור במסגרת הקמת סטארטאפ לבין להגשים את עצמי מקצועית וכלכלית ?

אלה שלוש שאלות מאוד מהותיות וגורליות שחייבים לשאול את עצמנו בטרם קופצים לרכבת ההרים המטורפת הזו ששמה  "סטראטאפ מטורף, נעים להכיר". חייבים להבין את ה-why לפני שעושים משהו, עקרונית בכל תחום ובמיוחד לפני שמקימים סטארטאפ.

 

עד הפוסט הבא שבו אמשיך לשתף, כיצד אנו מתקדמים עם המיזם והסטארטאפ שלנו, גם אם זה יהיה קידום של צעד אחד בלבד, אשמח שתשתפו אותנו בהתרגשויות של דבר שפיתחתם משלב אפס כד שנוכל ללמוד מכל אחד.

 

באהבה וביוזמה