כשאני מספרת בהתלהבות ובגאווה על הקמת המיזם והסטארטאפ בו-זמנית, שואלים אותי מאיפה הסבלנות והנחישות להשקיע כל כך הרבה. ואני עונה בנחרצות – "אני עוסקת אך ורק בתחומים שמסקרנים, ושמעניינים אותי ושיש לי את בסיס המשאבים – כישרונות, מיומנויות, ידע, ניסיון, קשרים והון אנושי שמשלים אותי – ושאני קמה כל בוקר עם תשוקה עצומה ועם חיוך ליצור".  זאת אומרת, שלא כל רעיון שעולה במוחי הקודח, אני ישר מוציאה אותו לפועל גם כשיש לי תקציב בלתי מוגבל ואני יכולה לשכור את המומחים המובילים בתחומים הרלוונטיים, כי מה זה יעזור לי אם אף אחד לא זקוק לזה. והאמינו לי שכל יום וכל היום עולים לי רעיונות מטריפים.

זה כמו שלמישהו עלה לו רעיון לפתח מכונית שיכולה גם לעוף כמו "ציטי צ'יטי באנג בנאג" (מי שזוכר מתוכניות הסיפורים לילדים ברשת א בשעות הצהריים בשנות ה-70). אולי היום זה יותר מציאותי, עם התפתחות  מגמת הרחפנים כפתרון לפקקים האיומים בכל מטרופולין בעולם. אני זוכרת שראיתי פעם תוכנית על זה. יחד עם זאת, האם זה הטיימינג הנכון, האם זה יכול לשרת כמה שיותר אנשים או שזה מוצר אקסלוסיבי רק לבעלי יכולות מהעשירון העליון והם מוכנים לשלם על זה ועוד לפני כן, להשתמש בזה בהיבט הבטיחותי והבטחוני. בקיצור הבנתם שיש אינסוף שאלות לפני שמתחילים לחשוב לצאת לדרך.

בנוסף, כשאני יודעת שנדרשים ידע או מיומנות רלוונטיים למיזם שלי (קיים או חדש) ושאני חסרה אותם, אז אני הולכת ולומדת אותם, ו/או בנוסף לשכירת שירותים חיצוניים של יועצים מומחים. אין טעם ללמוד את ההתמחויות בעולם כמו ראיית חשבון, משפטים או כל תחום הנדרש ללימודים ממושכים במיוחד שאינם ההתמחות המרכזית שאני נדרשת אליה באופן אישי.

 

 

כשאני בוחרת תחום בו אני רוצה לעסוק, אינני מרגישה שאני עובדת. מילת המפתח היא בחירה, והיא מאפשרת לי לפעול עפ"י עיקרון פארטו (20/80) – השקעה של 20% בתשומות (משאבים) שמייצרים עבורי 80% תשואות (רווחים). עיקרון זה עוזר לי להיות בפוקוס, אחרת הפיזור יגרום לבזבוז משווע של משאבי זמן וכסף יקרים ביותר, לא רק לי, אלא לכל המעורבים.

יותר מזה, ידוע כי יזמים שהצליחו בגדול, יחסית בזמן קצר לפתח מוצר ו/או שירות חדש, והקימו חברה בעלת שווי ערך גבוה הם האנשים שידעו לזהות צורך אמיתי ולהביא את הפתרון המדוייק עם הערך המשמעותי החזק בזכות הכישרון והידע שלהם בקלות יחסית. יחד עם זאת, ישנן חברות רציניות ביותר, שלקח להם הרבה מאוד זמן עד שהחברה שלהם הפכה להיות כל כך מצליחה ורווחית שעשו פארטו הפוך, השקיעו 80% בהתחלה ("קשה באימונים וקל בקרב") ולאט לאט עברו לפארטו של השקעה 20% עם רווחים של 80%. וזה גם תלוי בגודל החברה.

ככל שהחברה גדולה יותר ועוד גם בינלאומית שמבוזרת ברחבי העולם, זה מורכב יותר. אך המכנה המשותף לכולן זהו השילוב בין הפארטו למיקוד, כשהחברות השקיעו בנחישות ובהתמדה תוך התמקדות במסלול בלי להתפתות למוצרים קלים יותר שיכולים להכניס להם הכנסות גבוהות בטווח הקצר ולראיה שבטווח הארוך, החברות הללו הן אלה שמתמידות גם בהצלחתן.

מתוך כוונה לעזור לי ולכולנו להיות מפוקסים ולהתנהל בתפישת פארטו, החלטתי לשתף אתכם בתיעוד התהליך כפי שצייתי בפוסט מיזם וסטארטאפ. מטורף ?.  עצם המחויבות והאחריות שבחרתי לקחת על עצמי בחשיפה, אוטומטית, זה עוזר לי לשמור עליי להמשיך לצעוד במסלול הנכון והכמה שיותר מדוייק – "מאלץ" אותי להיות ממוקדת ולא לעשות לעצמי הנחות. אחרת, מה אספר לכם, שלא בא לי, שאני רוצה לנוח, שנמאס לי. זו היתה אחת הסיבות לבחירת השיתוף אתכם. הכי אמיתי.

 

 

פעמים רבות, אמרו לי, תהיי בפוקוס, תתמקדי אך ורק בדבר אחד, אחרת לא תתקדמי. אז דווקא היום, בעולם החדש, לעומת הישן, הרב-תחומיות של ידע אצל אדם אחד, לא רק שאינה פוגעת בפוקוס ובעשייה המקצועית, אלא ההפך הגמור. כיום, בעולם החדש, חייבים להיות רב-תחומיים, ללמוד כל הזמן דברים חדשים (לאו דווקא תואר) שיעזרו לכם להיות רלוונטיים לעולם החדש של המאה ה-21. מי שלא ילמד ויתפתח כל הזמן, פשוט הוא לא יהיה רלוונטי ולא ימצא את עצמו שיוכל להבטיח לעצמו את מקורות התעסוקה לחיות את חייו. תוכלו לקרוא בהרחבה בפוסט מה הקשר בין "גם וגם" לחדשנות ?

 

אז איך כל זה קשור לעיתונאות וליזמות ?

יש מספר תכונות ומיומנויות משותפות ליזם ולעיתונאי – סקרנות (כבר אמרנו), מחויבות, נחישות ואחריות להבאת התועלות הרלוונטיות לקהלי היעד, ידע רחב ומקיף בנוסף לתחום המומחיות המוביל (לאותה נקודת זמן, כי יש מצב שאותו עיתונאי עסק בתחום מסויים מספר שנים ואח"כ הבין שכבר אינו רלוונטי, בחר תחום רלוונטי חדש).

אך המיומנות החשובה ביותר היא יכולת תחקור ומחקר עמוקים שעושים בשטח. התוצאות, הממצאים והמסקנות מהוות את התשתית לתוצרי המטרה. אלה מאפיינים יזמים ועיתונאים יסודיים מתוך אמונה וראיית התמונה הגדולה של הערך שרוצים להביא לקהלי היעד שלהם.

 

 

בפוסט הקודם להתקדם בקצב צב-צב. זה סטארטאפ ? ציינתי כי זה שיש לנו רעיון, זה רק תחילת הדרך, אם בכלל, כי עלינו להבין מהו הערך המשמעותי שהרעיון תורם לקהלי היעד שלו. אנו יכולים להמציא את הרעיון הכי מדליק, אך משום מה אינו מתקדם בקרב הקהלים שלו, כי פשוט אינם זקוקים לו. מסתבר שהם זקוקים לפתרון אחר לגמרי שפותר להם בעיה אמיתית ושנתן להם ערך משמעותי לחייהם.

 

הכלי העיתונאי שבי התעורר לתחיה

במהלך השבועיים האחרונים, גיבשנו שאלון מאוד ממוקד משלוש זוויות ההתמחויות של כל אחד מאתנו (שותפיי, פול ואמיר ואני) על מנת להבין את הסטטוס שבו נמצא הסטארטאפ על שלוחותיו. והכי מרגש, החלטנו שבתחילת ינואר אנו יוצאים לפיילוטים על מנת להבין את ההתייחסות והתגובות בפועל מהסטארטאפיסטים עצמם. אמרנו כבר, מחקר ותחקיר שטח.

 

מדוע רק בינואר ולא עכשיו ?

הרי אמרנו שעל היזם לחשוב כעיתונאי, זה משום שבנוסף לשאלון, הקצר יחסית, שגובש כבר, גיבשתי שאלון בן 45 שאלות קצרות מאוד, שבאמצעותו אנו עומדים לראיין כ-50 יזמים לפחות. אצלי הרשימה כבר מוכנה. חושבים ש-50 זה מספר עצום, ומהיכן אקריץ אותם, אז זה די פשוט בזכות הפרגון וההתרגשות עם המיזם והסטארטאפ שלנו וגם דווקא להם מאוד חשוב לשתף בהצלחות ובכישלונות כדי שאנחנו נוכל ללמוד ולקבל תמונה עם רזולוציה כמה שיותר גבוהה. וכך להעצים את הערך שלנו לקליינטים – הסטארטאפיסטים והיזמים.

אז כולי התרגשות, כי כבר ממחר אנחנו מתחילים לקבוע פגישות כדי לראיין ואני בטוחה שאנו נלמד הרבה מאוד מזה. זו בדיוק מחקר השטח שחשוב ביותר ליישמו ולא ולוותר עליו ולסמוך על "יהיה בסדר", "יש לנו רעיון מצויין כי כל אחד ירצה את הפתרון שלנו". אז זהו בדיוק שלא. עלינו להוכיח, קודם לעצמנו, שהפתרון הוא נכון ובמהלך מחקר השטח ומכאן הערך המשמעותי לקליינטים שלנו.

אנו נדייק אותו עוד יותר, או אולי נפתח אותו לכיוון קצת שונה ממה שתכננו עד עכשיו. מי יודע ? בשביל זה עלינו לערוך את הראיונות, לנתח את כל הממצאים ולהסיק מסקנות חורצות גורל שיש להתחשב בהן בצורה הרצינית ביותר.

 

אז על היזם העיתונאי לחקור את השטח ע"י –

1  הרעיון חייב להיות מסקרן, מעניין בשילוב תמיכת המשאבים הנדרשים

2  לשאול שאלות מכוונות בתחקיר האישי

3  לראיין מומחים ואנשים בעלי ניסיון מוכח גם של הצלחות, גם של כישלונות וגם וגם

4  לנתח את כל הממצאים ולהבין לאן נושבת הרוח

5  להגדיר החלטות לביצוע ממחר בבוקר (להמשיך באותו כיוון, לשנות, לשדרג או לסגור את הבסטה ולחשוב על הדבר הבא)

 

עד הפוסט הבא שבו אשתף, איך אנחנו מתקדמים עם המיזם והסטארטאפ, גם אם זה יהיה קידום של צעד אחד בלבד, אשמח שתשתפו אותנו בהתרגשויות של דבר שפיתחתם משלב אפס  'stratch one' ו/או 'scratch one' כדי שנוכל ללמוד מכל אחד.

 

באהבה וביוזמה