ככל שהימים עוברים וכבר אנחנו אוטוטו באמצע 2019 וכמעט סיימנו את החמישית הראשונה של המאה ה-21, אני שואלת את עצמי, היכן העיניים והאוזניים של האנשים. מה, הם לא רואים לאן העולם טס ובאיזו מהירות ? לכאורה שאלה טרוויאלית ואף רטורית, אך לא כך המצב. אם האנשים היו יותר ערניים ולוקחים אחריות על עצמם כפרט וכחברה, אז יש להניח שמצבנו היה הרבה יותר טוב.

 

אז מה יש לנו … ?

∞   מדינה עצמאית וחזקה

∞   מדינת Startup Nation

∞   שלטון המתבסס על נבחרים שחלקם הגדול הנם בעלי חוק, מוסר ואתיקה, כשאינטרס המדינה ותושביה בראש מעייניהם. לעומתם, ישנה קבוצה קטנה יותר של נבחרים, שהחוק, המוסר והאתיקה הם לנייר בלבד ולרוב גם בעלי אינטרס אישי הנובע מבצע כסף. לצערי הרב, השחיתות הפכה לנורמה מקובלת על כל שכבות העם ואנו עדים לחשיפות בכל הדרגות במקומות העבודה והבולטים ביניהם בממשלה ובכנסת שהם נציגי העם.

 

 

והשיא, פסקת ההתבגרות וחוק החסינות.

∞   עולם שעובר הקצנה ימינה חזק, כי "אלוהים" קבע את הכללים ועל פיו יישק דבר, עד כדי כך, שאצלנו ברשויות המקומיות

חגגו את ל"ג בעומר בהפרדה בין בנות לבנים, בצבא, הרבנים משמיצים את הצבא ("דיר בלאק אם תתגייסו") ומנסים

למנוע מהבנות להתגייס (מה שלשמחתי קורה הפוך), באלבמה ובמיזורי חוקקו חוק נגד הפלות והרשימה לצערי הרב רק

גדלה מיום ליום.

 

ואז מה יהיה לנו … ?

אז זהו בדיוק, שאם רובנו נמשיך להתנהג כעדר אחר שלטון עתיר תביעות שוחד ומרמה ואי אימון ולא נדאג לעצמנו, קודם כל כפרט, מצבנו רק ימשיך להתדרדר עמוק ומהר לתהומות. באידיש ישנו משפט "דה זיבייל דרייק מיט אכושר אריין" ובשפתנו, אותו חרא רק עם כשרות. זהו משפט שאני מכירה אותו מילדותי מגיל אפס, שעברו מאז 20 + 40 שנות ניסיון ולמידה. זה מדהים עד כמה משפט כל כך וותיק (עוד לפניי) כל כך רלוונטי להיום, שהכל "חייב" להיות כשר, לפי הרבנים עד כדי הפלת ממשלה והפסד של מיליארדי דולרים ואלי בחירות נוספות באוגוסט 2019 לאחר הבחירות באפריל.

 

אז מהו המשאב שיש לנו ורק מעטי מעט ממנפים אותו ?

נכון, שכולנו אנשים שונים וכל אחד נולד ומתפתח עם הייחודיות שלו. יחד עם זאת, כולנו יכולים ללמוד ולרכוש מיומנויות שהמאה ה-21 דורשת מאתנו כבר היום וכדאי מאוד שנכשיר את עצמנו לקראת 2022 בכישורים כגון חשיבה ביקורתית, חדשנות וחשיבה אנליטית, יצירתיות, מקוריות, פתרון בעיות מורכבות, עיצוב טכנולוגי ותכנות, אינטלגינציה רגשית , אמפתיה, רעיונאות, מנהיגות והשפעה, ניתוח מערכות (לפי https://www.weforum.org/reports/the-future-of-jobs-report-2018).

ועל כל זה יש ערך אחד מוביל והוא

 

 

מי שביניכם עוקב אחר הבלוג שלי, מכיר את המחקר שאני עורכת בקרב 50 יוזמים וסטאראפיסטים, מבין לעומק יותר את יתרונותיה וחסרונותיה של הקמת סטארטאפים. אפרופו מחקר, העו"ד אורי ארבל, שמלווה סטארטאפים בגאוניותו, ראיין אותי בשנית על "כיצד מודל הכיסא ותרומתו לצמיחת סטארטאפים", בפודקסט שלו #startit  והגדיר אותי סטארטאפיטסית וחוקרת יזמות, אהבתי. במחקר זה אני מראיינת "ראיון דאלוגי" הכולל 70 שאלות. לא רק שלא פחות שאלות, אלא אף יותר, מעצם הדינמיקה של הדיאלוג, שבמהלכו, הם גם מקבלים טיפים ואף דיוק של הצעת הערך של המיזם והסטארטאפ שלהם.

אחת התגובות המרתקות של המרואיינים, היא

 

 

ואחד הגילויים שחשפתי לתדהמתי, שרובם לא מודע עד כמה הנושא הענק והמורכב –

 

 

חשוב ומשפיע על כל אחד מאיתנו כבר מזמן. רק שנבין, "כולה" נשאר לנו עוד כ-81 שנה עד לסיום המאה ה-21. אם יורשה לי להזכירכם, מבין הוותיקים יותר, בשנת 2000, חששו שהעולם יקרוס עם כל הטכנולוגיה. קצב של עשור בתחילת המאה אינו דומה כלל וכלל לעשור האחרון, הוא פשוט הרבה יותר מהיר פי כמה וכמה בהיבט הפיתוחים וההתפתחות והשפעותיהם בכל תחומי החיים שלנו.

מה שהכי שמחתי למצוא, זה כותרת ב"דה מרקר" – "צוות המוחות הסודי שיודע איפה ישראל צריכה להיות בעוד 100 שנה", שלפחות חושבים קדימה. מזל שיש לנו עוד כמה מוחות סופר מקצוענים, שיודעים

 

 

"לחשוב עכשיו עתיד כדי שלא נהיה עבר", אביב לנדאו-ארצי. מיטב המוחות הללו מבינים שעליהם לקרוא את המגה-מגמות ואת המגמות הכלליות בהתייחס לישראל ובהתאמה להכין תוכנית אסטרטגית, כדי להתכונן ולהיות בין הפחות מופתעים ולהימנע מלמצוא עצמה חשופה למגה-אירועים בגודלם ובהשפעתם על כל אחד מזרחיה. ראו דוגמת תרשים.

 

 

וכתבה זו באה אליי ממש ל"וולא" ומתקשרת אותי עם אחד מהאנשים שתורמים רבות להבנת המגמות והמג-מגמות בעולם והוא תומאס פרידמן, אחד מהעיתונאים המשפיעים בעולם ובעל טור דעה ב    וזכה בשלושה פרסי פוליצר, מציג בספרו האחרון "תודה שאיחרת" על שלש התאוצות – הטכנולוגיה, הגלובליזציה והאקלים המשתנה.

תאוצות אלו, שמתרחשות כמו "סופת טורנדו עולמית", מעצבות מחדש את העולם בחמישה ממדים עיקריים – מקומות עבודה, פוליטיקה, גיאופוליטיקה, אתיקה וקהילה.

על מנת שנוכל לעבור בשלום את הסופה הזו ולהיות רלוונטיים לדרישות המאה ה-21, עלינו להבין את חוקי הסתגלנות החדשים שנדרשים מאתנו – להמציא את עצמנו מחדש ללא הפסקה, קרי להיות 'הסטארטאפ של עצמך'. זאת אומרת, שהאחריות המרבית עוברת אלינו ולכן, עלינו לסמוך על עצמנו לפני הכל, ואחד המוטיבים המובילים את העצמאות הזו היא שוב

 

 

אך לפני שאמשיך, חשוב להסביר את סדרת הפוסטים הזו.

אני אישית, מאז שאני זוכרת את עצמי, תמיד הייתי סקרנית ללמוד ולדעת מה קורה בעולם, לאן העולם נע ונד והיום טס בקצב שאף אחד אינו יכול להכילו. מסתבר בדיעבד, שכל הזמן עקבתי, עוקבת ואמשיך לעקוב בעקביות אחר מגמות. יש משהו מהפנט בעיניי בלעקוב אחר מגמות, כי הן דינמיות ואני מרחפת איתן (אפרופו מגמות) כמעט "מעבר לאופק" והסקרנות בתנועה מתמדת ואינסופית.

והנה מונח על כף היד הדיאלוג הקלאסי שאליסה מנהלת עם חתול הצ'ייסר (לו היה יודע מה עושים היום עם צ'ייסר…) בספרו של לואיס קרול "אליסה בארץ הפלאות" –

 

איור צבע של "אליס בארץ הפלאות" מתוך "אליס של חדר הילדים"

 

"התואיל להגיד לי, בבקשה, באיזו דרך עלי ללכת מכאן ?", שאלה אליס

"זה תלוי במידה רבה לאן את רוצה להגיע", אמר החתול

"לא אכפת לי לאן כל כך ללכת", אמר אליס

"אם כך, לא משנה באיזו דרך תלכי", אמר החתול, "בתנאי שאגיע לאנשהו", הוסיפה אליס כהסבר.

"בטוח שתגיעי", אמר החתול "אם רק תתמידי בהליכה". "בצד אחד גר כובען, ובצד שני גר ארנב ואין זה משנה באיזו דרך תבחרי, שניהם ממש משוגעים".

"לא הייתי רוצה להסתובב בחברת משוגעים", אמרה אליס.

"אין לך ברירה", אמר החתול. "כולנווווווו  מממממשוגעים כאן, אני ממממשמשוגע, את מממממשוגעת".

"איך אתה יודע שאני משוגעת ?", שאלה אליס.

"בטח שאת מממשוגעת. אחרת לא היית באה לכאן בכלל". אליס לא התווכחה.

 

נו, אני שואלת אתכם, איך אפשר להסביר את רמת הרלוונטיות הגבוהה להיום, אף על פי, שהסיפור נכתב בשנת 1865, לפני 143 שנה. לגמרי הזוי.

 

אז מה יהיה לנו בסדרת "יחסנו בעולם עם העולם – לאן" ?

כפי שכבר הספקתם להכירני, אני מכורה לקריאה מרוב סקרנות. ולאחר שכבר הזכרתי כי תמיד, עוד משחר ילדותי, תחום "המגמות לאן" תמיד סקרנו אותי (אלא שלא ידעתי כילדה שקוראים לזה מגמות…) ולכן יש לי ספרים רבים שעוסקים מזוויות שונות ומגוונות בתחום זה.

 

מדוע סקירת המגמות חשובה בעיניי ויכולה לתרום לכולנו ?

∞   לצאת מהאדישות – כי בראש ובראשונה, אני שמה לב בשיחתי עם אנשים רבים, וביניהם עשרות היוזמים והסטארטאפיסטים שראייני עד כה, בשילוב התבוננות במתרחש, כי המודעות לנושא המגמות הנה כללית והתחושה המרחפת, שזה "פחות נוגע" בנו או ש"לא יגיע אלי בכלל" כי "יהיה בסדר, יש לי עבודה והכל בסבבה". אך "מה עומד לקרות איתי בטווח הבינוני והארוך במסלול של הקריירה שלי ?". זו שאלה שמעדיפים להתחמק ממנה כל עוד עכשיו "הכל בסדר".

∞   המרחק בינינו לעתיד – כי הבנת המקום והזמן, שבו אנו נמצאים לכאורה קטן, בלהחליק את האצבע על האפליקציות בנייד ואנחנו אדוני העולם. ועם כל הכבוד, האופק מתעתע בנו, כי רגע אחד הוא כל כך קרוב אלינו ורגע אחד הוא במרחק "בראשית".

∞   מהירות שינויים מטורפת – כי הקצב הוא בלתי נתפש במהירותו. ומאחר ואנחנו כבר על מסלול המרוצים, אז מדוע שלא נדאג לעבור אותו בבטחה וגם ליהנות ממנו בחכמה, קרי בראייה עתידית-עכשווית בזכות ההבנה לאן נושבות סופות הטורנדו.

∞   כאוטיות – כי בכל בלגן יש סדר מאורגן ולכן נקרא "בלגן מאורגן", גם אם אינו שקוף וברור. ומכאן, נחבר את מסלול המרוצים עם הכאוטיות וקבלנו אינסוף אפשרויות, שניתן להופכן להזדמנויות לפתח ולהתפתח ולהמשיך לפתח עוד ועוד שירותים ומוצרים ובעצם …

∞   לחיות את העתיד עכשיו – כי מחר זה כבר מאוחר. אפילו יצא לנו חרוז.

 

לבסוף, מטרתי לעזור  

להבין את התרומה של הבנת המגמות על יוזמה ויזמות סטארטאפיסטית כערכים הכרחיים לדרישות המאה ה-21.

זאת נעשה, באמצעות סדר בבלגן המגמות, הבנת הדינמיקה, משמעותן והשפעותיהן עלינו בחיינו הפרטיים בכלל ובעולמות הקריירה שלנו בפרטו בהיבט של חשיבה יוזמת וחשיבה יזמית-סטארטאפיסטית.

בפוסט הבא אסקור את המגמות על בסיס של כ-15 ספרים, שכמובן ממליצה לקרוא אותם מכיוונים שונים ומשונים.

 

עד הפוסט הבא, אשמח שתשתפו אותי …

∞   מהי רמת המודעות שלכם לסוגי המגמות ולהשלכותיהן עליכם ?

∞   כיצד אתם מביטים על המגמות שעוברות מעלינו ודרכנו ?

∞   כיצד הן משפיעות עליכם ואילו חוויות חוויתם או חווים בעקבותיהן ?

∞   האם קבלתם החלטה משמעותית בעקבות הבנה עמוקה של מגמה מסוימת בפן האישי, הקרייריסתי וכדומה ?

 

באהבה וביוזמה