סוף סוף, הגענו לפרק האחרון של המחקר בו נלמד כתוצאה מהניסיון המצטבר לאורך שנים של 30 היזמים והסטארטאפיסטים מתוך ה-50 שראיינתי. פרק זה מורכב בין שישה לשמונה חלקים, מאחר והצטבר מאגר גדול של פרטים ונתונים, וחשוב לי לנתח את התופעות המעניינות והמרתקות וזהו בעצם הדובדבן שבקצפת (אם אפשר עם כמה שפחות קלוריות) שאליו אני שואפת.
מה היו המפתחות לכישלון ?
כשניתחתי את משמעות התוצאות, שמתי לב כי ההמשגה בעצם משקפת, לתפישתי, "שרשרת ערכים" מעצם העקרונות בהם האנשים מאמינים בהם, שמהווים את הבסיס להתנהלות נכונה ומכאן להצלחה.
לכן הפעם, העליתי לרזולוציה עוד יותר גבוהה את ניתוח הממצאים, מאחר וזיהיתי תופעה שהמפתחות לכישלון בעצם מהווים ערכים, אלא שהפעם הם מהווים ערכים לא חיוביים בהכרח. ובעלי השפעה שלילית כמו למשל, אגו מנופח. אגו הוא ערך חשוב, כי הוא מניע אותנו לעשות דברים. יחד עם זאת, כשהוא מאמץ את "אפקט החלב הגולש" ועובר את הגבולות, הוא רק גורם לנזקים ומן הסתם השפעתו שלילית על מעגלי הסביבה השונים כמו אפקט האדוות. מכאן, משאבי הזמן והכסף פשוט מתבזבזים ומייקרים את התהליכים, המוצרים והשירותים. אז הבנו שהגזמה אינה תורמת דבר, אלא ההפך.
ווידוי אישי. "אפקט החלב הגולש" זהו ביטוי שהמצאתי לפני המון המון שנים וכוונתי, כשהאש חזקה מדי, החלב רותח מהר, תחתית הסיר נשרפת, החלב גולש מחוץ לסיר, מלכלך את הסיר מבחוץ ואת הגז ואף יכול לסתום את החורים (למי שעוד מבשל עם כיריים של גז ולא המשטח האינדוקציה החשמלי). דרך אגב, בארה"ב ישנה מגמה הפוכה של כבר כמה שנים טובות ששם מחליפים את הכיריים החשמליים הישנים בכיריים של גז. זאת, ללא קשר לכיריים עם שיטת האינדוקציה שלא נכווים גם אם נוגעים בהם. אני רואה זאת בערוץ בית פלוס בהוט בתוכניות של שיפוצי בתים. אני פשוט מכורה לזה. אוהבת ליצור ולראות את התוצאה ויצירה זה יוזמה.
נחזור לנושא הערכים, מאחר וחלקם היו ערכים שחזרו על עצמם בווריאציות רבות הגדרתי אותם כערכים מובילים ומכילים. וכך לגבי הערכים הנוספים שמצד אחד הם ערכים עצמאיים ובמקביל מהווים נגזרות ומשלימים. (הערכים המובילים והמכילים בצבע בורדו בתוספת פירוט הערכים המשלימים בבולד אפור כהה).
84% תהליך של קבלת החלטות –
הערכים הנגזרים והמשלימים – קבלת החלטות בלחץ, פזיזות, סנוור, מצד אחד, ומצד שני וויתור מהיר, אי-בדיקה יסודית (בעיקר אודות ניסיון ומקצועיות), פיזור וקבלת החלטות באופן עצמאי. עקרונית, כל הערכים קשורים האחד לשני בווריאציות שונות ומשתנות בהתאם לסיטואציה, כך שהחלוקה קצת מלאכותית במקרה זה.
מה שמעניין יהיה לראות בהמשך הפוסטים, כי חלק מהערכים חוזרים על עצמם באופן עקבי בשאלות נוספות (מתוך ה-8 החלקים) ולכן אתייחס אליהם בהמשך בהתאמה.
ובמסגרת הערך המוביל תהליך של קבלת החלטות בלטו שלוש קבוצות ערכים בהתפלגות שווה של 28% (מתוך ה-84%) –
1 קבלת החלטות בלחץ – 28%
2 פזיזות וסנוור – 28%
3 אי-בדיקה יסודית (ניסיון ומקצועיות) ופיזור – 28%
4 וויתור מהיר – 12%
5 קבלת החלטות באופן עצמאי – 4%
כשאתם משחזרים את ניסיונכם, בין אם זה בהרמת מיזם, סטארטאפ, או אפילו פרוייקט אישי במסגרת לימודים, החברה שבה אתם יוצרים ועושים (עבודה), או בחיים האישיים שלכם וכדומה אז …
כשאתם הוגים רעיון, האם אתם מאמינים בו עד קצה "הסינוור המעוור" ומוכנים להתאבד עליו ?
מה קרה או קורה לכם כשאתם מאמינים ברעיון ובעצמכם וביכולות שלכם בביטחון מופרז ?
מה קרה או קורה לכם כשאתם מאמינים פחות ברעיון ויותר מדי בעצמכם וביכולות שלכם ובטוחים שתכבשו את העולם ?
האם אתם מזהים מאפיינים דומים או שונים בין תחומי החיים שלכם בהקשר לדרך בה אתם מקבלים החלטות ובמה בכלל ובמה יותר ? אצל מי מהשותפים שלכם זה יותר דומיננטי ? האם הצלחתם להתגבר על האתגרים למרות ?
האם גם אצלכם החלוקה הנה שווה בין שלש הווריאציות ?
האם יש ווריאציה דומיננטית יותר כשאתם עטים ורצים "לכבוש את העולם" שבחרתם ?
האם שמתם לב איפה אתם "מככבים" או "כיכבתם", איפה השותפים המייסדים לסטארטאפ או למיזם שלכם "כיכבו" קיבלו החלטות בלחץ או בפזיזות, מ"אובר" התלהבות, בלי לבדוק באופן יסודי את הרעיון, המשקיעים הפוטנציאליים או אפילו את השותפים ? וכתוצאה מכך, כשלתם.
האם התוודאתם האחד בפני השני וניסיתם ללמוד האחד מהשני ומהשלישי כתוצאה מהשיקולים השגויים ולהפיק לקחים או שנגמר בפיצוץ ובחובות ? בדרך כלל זה הולך ביחד (הפיצוץ והחובות).
וגם כאן, הסינוור מעוור והתוצאה היא תהליך שגוי של קבלת החלטות והכתובת כתובה על הקיר. אז או שרואים אותה ועוברים לידה ומתעלמים ממנה בצורה מודעת כי "לנו זה לא יקרה" , או שפשוט לא שמים לב אליה בכלל. בכל מקרה, כתובת הכישלון שבדרך כבר מופיעה על הקיר. כל שנדרש זה לשים לב ולראות אם ניתן לעצור את כדור השלג של ההתדרדרות ולתקן או פשוט להתגלגל ביחד איתו ומה שיקרה יקרה.
44% ניהול והתנהלות כאוטיים –
1 הזנחה ואי קבלת החלטות – 10%
2 התמקדות בטפל במקום בעיקר – 3%
3 חוסר שליטה – 7%
אלה שלושה ערכים שליליים מובהקים שמאפיינים את ה"קקופוניה" בהתגלמותה, בניגוד להרמוניה. לא פלא, שהם נכשלו. זה בלגן כל כך כאוטי שאי אפשר אפילו לארגן אותו. אני יודעת שזה נשמע מוזר. למה כוונתי ? יש לי מקבל שירות, יזם מוביל בתחומו, שלשם שינוי עוסק בתחום הייצור ולא הטכנולוגי, שמרוב שהוא יצירתי ברמת "ארט-דקו" בשילוב של רמת שירות גבוהה באופן טוטאלי, הוא מרגיש שהוא נמצא בלופים שמטשטשים לו את המפה, קרי תמונת המצב הכוללת ובאופן אובייקטיבי ולהבין לאן הדברים הולכים. כל זה מעבר להרגשה וההבנה שהיחס בין משאבי האנרגיות הפיזיות, המנטליות, הכסף והזמן לבין ההכנסות ואח"כ הרווחים קטן מדי. ואז תרגמתי לו את מה שהוא מרגיש שהוא בעצם "בלגן מאורגן". הוא היה בשוק ואמר, "וואווווווווו, עכשיו אני מבין שזהו בדיוק המצב שלי כל השנים ולא ידעתי להגדיר אותו. עכשיו אני מבין שזה המצב שאני סובל ממנו כל כך הרבה".
אז מה זה "בלגן מאורגן" ? מצד אחד, כל פרוייקט ברור ומתבצע נכון ומצד שני, הסיכרון ביניהם, קבלת החלטות מזייף "האם להוסיף עוד פרוייקט במקביל, למרות שלא סיימתי את הקודם, או האם עליי לפעול בצורה טורית ולא מקבילית (שלא נפגשים) ?". הרעיון לדעת לעבוד בסכרון מטריציוני. לזה נדרש תכנון ותכנון נדרש לזמן חשיבה והרבה מאוד סבלנות במיוחד להמון מילים. לאנשים מסוגו של מקבל השירות שלי יש פחות סבלנות. למזלו הוא מספיק חכם שבנה צוות שמשלים אותו. עדיין, הוא הקובע מההתחלה ועד הסוף והצוות הוא צוות ביצועי.
הסברתי לו שהפיתרון טמון ביכולת הניהול והמדידה כפי שהזכרתי בפוסט הקודם על המפתחות להצלחה את פרופ. פיטר דרוקר, מי שהשכיל להגדיר את הניהול כמקצוע אמר "מה שלא ניתן למדוד = לא ניתן לנהל" ונפלו לו מלא אסימונים. וואוו, איזו הרגשה נהדרת שעוזרים למישהו להבין היכן הפלונטר וכיצד לשחרר. הוא באמת הרגיש שחרור. כמובן שיש לנו עוד דרך לתקן את המפה ולדעת כיצד לנווט בה.
24% בחירת השותפים –
כרבע מכלל המרואיינים (להזכירכם 30), ציינו כי בחירת השותף תוך התנהלות פזיזה, העדר שקיפות כלפי השותפים העסקיים, בין אם הם המייסדים ובין אם הם המשקיעים.
האם שמתם לב איפה אתם "מככבים" או "כיכבתם" כשהחלטתם לבחור את השותף "המתאים" לסטארטאפ או למיזם שלכם, בין אם הוא שותף מייסד או משקיע, עם קבלת החלטות בלחץ או בפזיזות, מ"אובר" התלהבות, בלי לבדוק באופן יסודי את הרעיון, המשקיעים הפוטנציאליים או אפילו את השותפים ? וכתוצאה מכך, כשלתם.
האם התוודאתם האחד בפני השני וניסיתם ללמוד האחד מהשני ומהשלישי כתוצאה מהשיקולים השגויים ולהפיק לקחים או שנגמר בפיצוץ ובחובות ? בדרך כלל זה הולך ביחד.
כפי שאתם מבינים, בחירת שותפים היא אחד הגורמים הקריטיים ביותר להצלחה ולכישלון, בין אם זה בעסקים ובין אם זה בחיים הפרטיים, זוגיות, קומונות, קהילות וכדומה. היכן ששני אנשים מתחברים – שם מתחילה הפוליטיקה. וברגע שאמרנו פוליטיקה, ישר לצערי הרב, התדמית מאוד שלילית, כי אנו חווים זאת 24/7 עם השתלטות הפוליטיקה בכל חלקה טובה עד כדי התערבות גסה וברוטלית בבית המשפט העליון, חוק הלאום, תהליכי הדתה במסגרות שונות בחיינו הפרטיים ועוד ועוד.
הבעיה החמורה היא, שזה מונע משילוב קטלני של אידיאליזם מצד אחד ומועצם עם אגו מנופח ומופרז מצד שני. והנה קיבלתם את ההתרסקות בפרצוף. השאלה היא לא בפרצופו של מי, אלא של כמה. ברגע שהסטארטאפ, המיזם או הפרוייקט שלנו התרסק, כולנו איתו ביחד ברמה זו או אחרת. הבנו את העיקרון שעם זה לא מנצחים !
אין צורך שארחיב יותר, מוזמנים לחזור ולרענן את זיכרונכם בשני הפוסטים תמימות ושותפויות – חלק 1 ו-תמימות ושותפויות – חלק 2.
7% אילוץ –
פה יש לנו משהו מעניין, מאחר וכשמדברים על אילוץ, ישר נוטים לחשוב על משהו שלילי, לא טוב. במקרה שלנו, 2 יזמים ציינו את ערך האילוץ ממקום של תובנה ויכולת חשיבה וגמישה להתנהל נכון ובדרך אחרת. איך אמא שלי לימדה אותי "שאין דבר רע, שלא יצא ממנו בסוף טוב" (תרתי משמע). ממליצה לצפות בהרצאה של ד"ר אליהו גולדרט על תורת האילוצים שפיתח.
17% אגו מיותר –
רבע מכלל ה-30 המרואיינים ציינו כי
1 אגו נפוח ושאפתנות יתר – 10%
2 עקשנות – 3%
3 סולו בקבלת החלטות – 3%
כפי שראינו בשלושת הערכים – הזנחה ואי-קבלת החלטות, התמקדות בטפל במקום בעיקר וחוסר שליטה – תחת ניהול והתנהלות כאוטיים, כך ניתן לראות מעין מקבילה לשלושת הערכים תחת אגו מנופח. בשני המקרים, יש בלגן רציני.
בטוחה שאתם מכירים טיפוס קלאסי כזה, שבמקרים רבים הוא נתפס גם כ"trouble's maker", שיודע לבקר ולשפוט בביקורתיות חסרת תקנה, (במקום בקרה מתוך חשיבה ביקורתית, שזה שונה לגמרי) ועוד יותר מרחיק לכת, שהוא חושב ובטוח שהוא הכי בסדר, "הצדיק". יחד עם זאת, לעתים הוא משמש את תפקיד "השטן" בצוות חשיבה כדי להוריד את המרחפים לקרקע. כמובן, שזה יהיה אפקטיבי ופרודוקטיבי כשזה מתבצע בצורה מבוקרת וממוקדת מטרה לטובת האינטרס המשותף של הצוות בכלל ושל החברה בפרט.
כשקושרים אגו מנופח ואילוצים, אז באופן טבעי ואורגני האילוץ יהיה שלילי וכך גם השפעתו. לעומת זאת, ברגע שאנו מזהים שיש לנו אילוץ, ולא משנה באיזו רמת אתגר הוא, עם גישה חיובית נכונה וללא אגו – נוכל לצלוח את הנהר ולהשיג את המטרה. עם אנרגיות טובות, נפנה את המוח שלנו ליצירת פתרונות יצירתיים, שבלעדי האילוץ, בכלל לא היינו חושבים על האופציה הספציפית שיכולה אף לחולל מהפך משמעותי בתהליך הפיתוח ו/או בכל תחום אחר. העיקר להצליח בצורה הטובה ביותר.
לסיכום,
האמת, ציפיתי שערך בחירת השותפים יהיה המוביל מבין הגורמים לכישלונם של סטארטאפים ומיזמים. יחד עם זאת, בחירת שותפים, מן הסתם, זו החלטה כל כך קריטית, לכן זה אינו מפתיע שהוא היה הנושא הראשון והמוביל מבין סוגי ההחלטות.
ועכשיו, עוד יותר באמת, המוטיב שהכי בלט מבין התשובות היה שהשפיע על הכישלונות (עקרונית, כמו גם להצלחות) הוא תהליך קבלת החלטות בכלל ו …
בלי לדפוק חשבון לאף אחד.
לוקחים הימור ברמת סיכון גבוהה כי הם רואים את הכסף, כסף, כסף – אקזיט בלי להבין אם זה ריאלי.
ניתן לראות כי תהליך קבלת ההחלטות מכיל את כל שאר הערכים שהוזכרו בפוסט זה כמו – קבלת החלטות בלחץ, בפזיזות תוך כדי סינוור ואי-בדיקה יסודית (ניסיון ומקצועיות), פיזור, וויתור מהיר, קבלת החלטות עצמאית ללא שיתוף השותפים הרלוונטיים, הזנחה ואי-קבלת החלטות, התמקדות בטפל במקום בעיקר ועם חוסר שליטה.
בנוסף, ראינו כי חשוב לדעת כיצד לבחור שותפים, מייסדים, שותפי עשייה (שכירים ופרלינסים) ומשקיעים. כמו כן, נחשפנו לתופעה קלאסית וידועה של התנהלות וניסיון לנהל על בסיס אגו נפוח ושאפתנות יתר בשילוב עקשנות וכן התמודדות עם אילוץ.
הסכם שת"פ גם לעת פרידה עם דמעות ובלי דמעות.
בפוסט הבא, אמשיך לסוגיה הבאה שתתמקד ביכולת השיפור ממיזם למיזם.
באהבה וביוזמה,
