"מאיזה שלב עלינו לנהל את הסטארטאפ שלנו ?"
◌ מרגע הופעת הרעיון
◌ מרגע גיבוש הפרוטוטייפ
◌ מרגע גיוס ההשקעות
◌ מרגע גיוס ההון האנושי
בינינו, האם יש לכם תשובה ברורה ? אשמח מאוד שתשלחו לי את תשובתכם בנוסף להתייחסותכם באתר. תודות מראש.
לכאורה, זו שאלה פשוטה והתשובה אמורה להיות מובנת מאליה "ברור. מהרגע בו אנו מגייסים את ההון האנושי לאחר גיוס ההשקעות. עד אז, אנו ממוקדי מטרה לפתח כמה שיותר מהר את הפרוטוטייפ כדי לגייס כמה שיותר מהר השקעות לסבב הבא".
מה קורה בפועל, בין אם זה מיזם או סטארטאפ ?
מהרגע שעלה לנו הרעיון, אנחנו מתחילים לעבוד באטרף של האטרף עד כדי סינוור עם הידיעה והבטחון (שילוב קטלני), שאנו מביאים פתרון שיציל את העולם.
נפלא. העובדה שיש לזכור, היא כי לרוב, שמרוב התלהבות עד התאהבות ברעיון אנו לא רואים אף אחד ממטר ושום דבר מלבד – הבייבי שלנו. לכן, אנו מפספסים שלבים קריטיים בתהליך בענק ופועלים בלי לחשוב על איזו שהיא נקודת ציון בצורת חזון או חזונצ'יק, לפי איזו שיטת ניהול לנהל, לפי אילו מאפיינים של התרבות הארגונית, שלפיה נרצה להתנהל או לפי איזו "שרשרת הערכים" נרצה לנהוג מוסרית ואתית, או בכלל מי חשב על זה, זה בכלל לא חשוב, העיקר שהפרוטוטייפ יהיה מוכן כמה שיותר מהר ונוכל להציגו למשקיעים.
והממצאים …
זה מספר חלקי ימים שאני יושבת כמו נמלה חרוצה על כל הממצאים הרבים ברמת המאקרו והמיקרו במסגרת המחקר שלי את מאפייני הניהול והמנהיגות של הסטארטאטאפיסטים והיזמים ( שמתייחסים ל-30 מתוך 50 בשלב זה).
בחלקו השני של סדרת הפוסטים, בה אני בוחנת את יחסי היזמות והניהול לאן, אציג את הממצאים עם תובנות, שאלות והרהורים לחשיבה.
השאלון שהתמקד על זוויותיו המגוונות של תחום הניהול והמנהיגות כלל 20 שאלות שהתחלקו לחמישה תתי נושאים – תרבות ארגונית, גיוס האנשים ועבודת הצוות, אסטרטגיה ניהולית, אסטרטגיה שיווקית ומנהלה כללית אודות החברה.
התרבות הארגונית
האם קיים קשר בין הגדרת החזון, התרבות הארגונית ו"שרשרת הערכים" להצלחת הסטראטאפ ?
הגדרת החזון מהיום ה–1 של הופעת הרעיון והורדתו ליישום בפועל –
67% מהסטארטאפיסטים והיזמים כן הגדירו ברמת המאקרו כש –
44% כתבו באופן רשמי
23% חשבו על החזון בע"פ
33% מהסטארטאפיסטים והיזמים לא הגדירו ברמת המאקרו כש –
27% לא חשבו בכלל על הצורך בהגדרה
6% הגדירו לאחר תקופה בת מספר שנים כשהגיעו לתובנה בצורך לגיבוש דרך עם כתובת
רוב המרואיינים ידעו לומר שהיה להם חלום וידעו להגדירו בחזון ברור, בין אם זה בכתב או בע"פ. נתון זה מחזק ומגבה את הממצאים אודות השאלה בפוסט בסדרה הזו מה המניע המרכזי להקמת סטארטאפ אמיתי, שבו נמצאו שלושה מאפיינים מובילים – (1) הרצון להשפיע על האנושות, (2) התשוקה ליצור משהו גדול משלי ו-(3) התשוקה להגשמה עצמית, מקצועית וכלכלית. יש לנו כאן בינגו !
הגדרת התרבות הארגונית מהיום ה–1 של הופעת הרעיון והורדתו ליישום בפועל –
67% מהסטארטאפיסטים והיזמים כן הגדירו ברמת המאקרו כש –
44% כתבו באופן רשמי
23% חשבו על זה בע"פ
30% מהסטארטאפיסטים והיזמים לא הגדירו ברמת המאקרו כש –
27% לא חשבו בכלל על הצורך בהגדרה
3% הגדירו לאחר תקופה בת מספר שנים כשהגיעו לתובנה בצורך ליצירת סדר וארגון
הגדרת "שרשרת הערכים" מהיום ה–1 של הופעת הרעיון והורדתו ליישום בפועל –
64% מהסטארטאפיסטים והיזמים כן הגדירו ברמת המאקרו כש –
44% כתבו באופן רשמי
17% חשבו על זה בע"פ
36% מהסטארטאפיסטים והיזמים לא הגדירו ברמת המאקרו כש –
30% לא חשבו בכלל על הצורך בהגדרה
6% הגדירו לאחר תקופה בת מספר שנים כשהגיעו לתובנה בצורך לגיבוש דרכי התנהגות ראויה.
רבים מהמרואיינים הופתעו לעצם השאלות בקטגורית החזון, התרבות הארגונית ו"שרשרת הערכים". חלקם שאלו מה הקשר, חלקם אמרו שהטיימניג של הקמת הסטארטאפ או המיזם הוא קריטי ולכן הכי חשוב להתמקד בפיתוח המוצר/השירות במקביל להקמת החברה/הסטארטאפ, לגיוס הכספים ובהתאמה לגיוס ההון אנושי.
66% הנו הממוצע בהגדרה ובחשיבה בע"פ מהיום הראשון של משולש המרכיבים ו-34% לא חשבו שזה חשוב "על ההתחלה".
האם קיים קשר בין הגדרת הניהול מהיום הראשון ומשאבי הניהול להצלחת הסטראטאפ ?
הגדרת הניהול מהיום ה–1 של הופעת הרעיון והורדתו ליישום בפועל –
75% מהסטארטאפיסטים והיזמים כן הגדירו ברמת המאקרו כש –
60% כתבו
15% חשבו על זה בע"פ
25% מהסטארטאפיסטים והיזמים לא הגדירו ברמת המאקרו כש –
10% לא חשבו בכלל על הצורך בהגדרה
15% הגדירו לאחר תקופה בת מספר שנים כשהגיעו לתובנה בצורך לגיבוש דרך עם כתובת.
דרכי ניהול והתנהלות בפועל מהיום ה–1 של הרעיון והורדתו ליישום בפועל –
73% מהסטארטאפיסטים והיזמים הדגישו את מרכיב הניסיון האישי ברמת המאקרו לפי –
23% ניסיון בלבד
20% שילוב של ניסיון וייעוץ
30% שילוב של ניסיון, ייעוץ ומנטורינג
13% אינטואיציה
6% lean startup (ניהול רזה עם מינימום משאבים)
כפי שניתן לראות, הסטארטאפיסטים והיזמים מסתמכים בעיקר על הניסיון המצטבר, כשמעט מהם נעזרו בייעוץ ובמנטורינג. הייעוץ התמקד בתחומים הקובנציונאליים המשפטי (לצורך הקמת חברה על כל שלוחותיה) ובתחום הפיננסי (לצורך תפעול החברה עם רשויות המס) בלבד. באשר לליווי תהליכי מנטורינג על גווניו השונים בכלל והמנטלי בפרט לא הוזכר כלל.
מה זה אומר ?
ניתן לסנגר על התנהלות מסוג זה כהתמקדות במטרה. מצד שני, ניתן לקטרג, כי אינם רואים את התמונה השלמה תוך חשיבה ותכנון אסטרטגי, שהם קריטיים ביותר להצלחת הסטאטראפים.
שיטות, מודלים, תפישות ניהול והתנהגות מהיום ה–1 של הופעת הרעיון והורדתו ליישום בפועל –
91% על בסיס lean startup
3% על בסיס עקביות ואמונה
3% על בסיס ניסיון
3% על בסיס יעדים ויעילות
רוב הסטארטאפיסטים והיזמים התנהלו על בסיס lean startup (ניהול רזה) בעיקר מתוך אילוצי תקציב ופחות מתכנון מושכל. מה שהופתעתי במיוחד, שחלק נכבד לא הכיר את המושג של ניהול רזה. חלקם עדיין חושבים בתפישת השכירים – ההישרדות, כיצד לכסות הוצאות או למזער כמה שיותר את ההוצאות הראשוניות.
מה זה אומר ?
מודל הניהול הרזה lean startup, בא מתחום הסטארטאפים של אריק רייס וטוב שכל סטארטאפיסט ויזם יאמצו אותו ויחסכו משאבים רבים. אחד הכלים היותר פרודוקטיביים למיצוב חשיבה יזמית בכלל ויזמית-סטארטאפיסטית בפרט.
מצד אחד, אנו ממנפים את היתרון שלו כישראלים עם "החוצפה הישראלית", התעוזה, הנחישות, "לא רואים אף אחד ממטר" – מאוד ממוקדי מטרה. זה מזכיר לי את גזרת הראייה של הסוסים, שאינם יכולים לראות בצדי העיניים, אלא ישר בלבד.
מצד שני, בו-זמנית – מדלגים על שלבי אורך ורוחב קריטיים (מטריצה) ומפספסים על הדרך הרבה נתונים, עובדות, אירועים ומצבים שיכולים להשלים להם את התמונה השלמה, קרי את המציאות הריאלית באופן האובייקטיבי. ברגע שאיננו יכולים
לראות את המטריצה הרב-ממדית המלאה והשלמה, אנו ניטע לפרש את המציאות באופן סובייקטיבי וחסר במקום להבין את המציאות האמיתית.
משנים רבות של ניסיוני כיועצת לניהול ולארגונים וכמי שמלווה סטארטאפים, בנוסף ל-4 שנות חיים ועשייה (עבודה), כשכירה וכיזמת בארה"ב, אני יכולה להבדיל בין שתי התרבויות.
התרבות הישראלית מצטיינת ביכולת הווירטואוזיות והאלתורים (כורך הנסיבות של מלחמת הקיום האינסופית שלנו וההישרדות שלנו כעם) ולכן משיגים תוצאות בתקופה יחסית קצרה לצד העדר אורך רוח לתהליכים בכלל ולחשיבותם בפרט.
ואילו התרבות האמריקאית מתאפיינת על ידי ההליכה בתלם "לפי הספר", בלי לסטות ימינה או שמאלה, והס מלהזכיר אלתורים ומכאן שקצב ההתקדמות שלהם יחסית איטי ומכאן השגת המטרות והיעדים אורכת זמן רב. ואז נוצר פער משמעותי בין שתי הקבוצות הנדרשות לעבוד יחדיו.
נכתב רבות על דרכי "שלום" של התנהלות בין תרבויות שונות. זה אתגר גדול ביותר וברור שנדרשים ליישום בפועל ערכי כבוד, הקשבה וסבלנות עם הרבה רצון טוב כדי ליצור אינטגרציה נכונה וחכמה להשגת המטרות המשותפות ביניהן.
לכן לחשוב ולהגדיר בתהליך מסודר את המשולש חזון–תרבות ארגונית–"שרשרת ערכים" – זה בעדיפות נמוכה בשלב זה. 3% ציינו שני ערכים חשובים ליישום והם עקביות ואמונה מהווים בסיס תמיכה לניהול הרזה כמו 3% נוספים שציינו את ערך הניסיון. לעומתם, 3% ציינו כי השיטה שהם מתבססים על הגדרת יעדים ויעילות שהם נושקים לניהול הרזה.
לסיכום
רוב הסטראטאפיסטים והיזמים התייחסו לשאלות בטיימיניג של בדיעבד, כי השאלות גרמו להם לעצור ולחשוב, קרי הם לא שלפו את התשובות במיידי בביטחון מלא כי הכל היה ברור. הם נדרשו לשחזר, חלקם אפילו במאמץ.
פשוט לא הבינו מה יש לנהל ! יש רעיון ואותו יש לפתח צ'יק צ'ק.
מדוע זה קורה ?
כי זה אינו מובן מאליו, ומכאן, לא אחדש לאף אחד מכם מה קורה כשנוסעים ללא מטרה, מניע או חזון.
ברור שכשמתחילים משהו חדש, שלא חווינו אותו קודם לכן, אינו ברור כלל וכלל ואפילו במצב של ניסיון מצטבר, מאחר ואנו כל הזמן שוהים ומתנהלים במצבי או-וודאות יותר במעורפל מאשר בהיר.
ישנה כאן תופעה מעניינת. מצד אחד, רוב הסטראטאפיסטים והיזמים הגדירו וחשבו על החזון שהניע אותם להקמת הסטארטאפ. מצד שני, הם לא חשבו שזה כל כך חשוב לחשוב על החזון עם הופעת הרעיון במוח הקודח שלהם, אלא גם לא הבינו מדוע זה בכלל חשוב.
מה ניתן ללמוד מהנתונים הללו ? האם ניתן לנהל מצבי אי–וודאות ?
1 מהרגע הראשון שמופיע הרעיון – יש לחשוב חשיבה אסטרטגית ומטריציונית על כל המשתמע.
2 חלק מהיזמים והסטארטאפיסטים (שהיו שכירים בעבר) עדיין חושבים ומתנהלים כשכירים – ממקום ההישרדות, כיצד לכסות הוצאות או למזער כמה שיותר את ההוצאות הראשוניות.
3 הרעיון מתחיל במסע ארוך עד האקזיט המיוחל – שיש לנהל ולהוביל אותו בצורה האפקטיבית והפרודוקטיבית ביותר.
4 שיטת lean startup – מהווה את המרכיבים שמובילים ויובילו להצלחת את הסטארטאפ עם התמקדות בצורכי היוזרים.
5 מהן המסקנות והתובנות לאור ניסיונכם – ההצלחות, הטעויות, הכשלונות וכיצד תנהגו בעתיד ?
מרגע נחיתת הרעיון בדמיוננו – עלינו להבין שהמסע החל, במודע או שאינו במודע.
מכאן – מסע = תהליך ומכאן נדרש התכנון ומכאן יש לחשוב ולהקדיש זמן כיצד אנו עומדים לנהל את התהליך כדי לתרגם את הרעיון למוצר ושירות = להגשים את החלום. והנה סגרנו מעגל.
עד הפוסט הבא, שהוא יהיה הפתעה וגם עם המסקנות והתובנות, ובו אמשיך לשתף כיצד אנו מתקדמים עם המיזם והסטארטאפ שלנו, גם אם זה יהיה קידום של צעד אחד בלבד. אשמח שתשתפו אותנו בהתרגשויות של דבר שפיתחתם משלב אפס כדי שנוכל ללמוד מכל אחד.
באהבה וביוזמה,
אביב